תגית: משרד האוצר

פרלמנטרים בארץ התקציב

או: כמה הערות על האישור בכנסת של תקציב  2017-18.

מרחב תמרון

כמה שיתפו בפידים החברתיים שלי את ההאשמות על השחיתות של מיקי זוהר וחבריו הח"כים בתהליך אישור התקציב.  כדאי לזכור: כשאתם מתלוננים על הכסף "שמיקי זוהר קיבל" תזכרו שככה נראה ח"כ שמממש את מעט מרחב התמרון שלו לתקצוב דברים שהוא מאמין בהם, מתי ראיתם כאלו בשמאל/מרכז? ועזבו מה אתם חושבים על ח"כ מיקי זוהר או אורן חזן. או האם אתם חושבים שזה סדר העדיפויות הנכון. עזבו גם את המימד של הבריונות הגלויה.  השיעור החשוב כאן הוא איך ח"כ מממש מרחב תמרון ופוליטיקה בשביל אמונותיו.  בשביל זה נבחר. החרדים מתמחים בזה שנים (ובלי אלימות גלויה), רק תודות לח"כים החרדים יש לי איך לממן לילדי טיפולי שיניים או חסכון קטן. הייתי שמח אם את השיעור הזה היו לומדים הח"כים מהמפלגות שאני מצביע להן במקום לדגמן "אופוזיציה לוחמת" לטובת פוסטים חמודים בפייסבוק שלא מזיזים שום שקל בעולם האמיתי. נכון שזה קשה יותר כשאתם באופוזיציה, אבל בוודאי שאפשרי.

להמשיך לקרוא

לצאת מהפורמולה

או: אין דבר פוליטי יותר ממחיר התמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות)

פוסט המשך לדיון שהשתתפתי פה בלילה כלכלי.

baby_feeding

סיפורים מהסופר

לפני חודש בערך התברר שהלחץ והמחאה בנושא מחירי התמ"ל נשא פרי. וועדת שרים החליטה "עקרונית" על פיקוח על מחיר התמ"ל (ועוד נחזור להחלטה העקרונית הזו בהמשך). גם בלי ההחלטה הזו, כמעט כל הורה בישראל יודע שמוצר הצריכה החיוני הזה יקר בצורה לא מידתית.

עכשיו כבר לא מדובר על סיפורי הניצול של תמ"ל באפריקה ששמענו בניינטיז. הסיפור על חברות ציניות שגרמו ל"התמכרות" של ילדים לתמ"ל בזמן שאמותיהם הפסיקו להניק ואח"כ העלו את המחיר כך שחלק מההורים לא יכלו לעמוד בו. אלו היו ילדים רעבים ביבשת רחוקה, ילדים שאנחנו לא מכירים של אנשים שאנחנו לא מכירים. עכשיו מדובר בישראל, שעכשיו תמ"ל מוצג למכירה בה בסופר השכונתי כמו סיגריות או סכיני גילוח ועוד כמה מוצרים יקרים במיוחד, שמור עם מנעול מאחורי הקופאית.

"בסופרמרקט שליד הבית שלנו אי אפשר למצוא אבקת חלב לתינוקות על המדפים. יש חלב, גבינה לבנה ושמנת, רק תרכובת מזון לתינוקות, פורמולה של אבקת חלב אין. שאלתי פעם את הקופאית מה הסיפור והיא אמרה שיש כמה קופסאות בכספת שבקופה הראשית. "יש מכת גניבות", אמרה לי לונה שישבה בקופה הראשית והקשיבה לשיחה – "אנשים כל הזמן גנבו"."

 מתוך קו אדום בוער/עפרה רודנר ב"מקום הכי חם בגיהנום"

להמשיך לקרוא

אוניברסליות ודיפרנציאליות במבוך המראות

נדמה לי שצירוף המילים "צדק חלוקתי" נכנס לשיח השמאלי הפופולארי (עד כמה שיש כזה) בעקבות ההכרעה בבג"צ הקשת הדמוקרטית המזרחית ב-2002 כנגד הסדר שהעניק זכויות קנייניות מועדפות באדמה לקיבוצים. אבל התפישה שחלוקה מחדש של הרכוש, ההון, ההכנסות היא אמצעי לצדק חברתי נמצאת בבסיסה של תפישה סוציאל דמוקרטית כבר מעל ל100 שנה.  והדוגמא המובהקת לחלוקה מחדש כאמצעי לצדק חברתי היא מערכת מס הכנסה פרוגרסיבית, שבהם החזקים משלמים יותר (במספרים מוחלטים ובאחוזים) והמדינה משתמשת בהכנסות האלו לבניית התשתית הציבורית המשותפת לכולם באמצעות תקציב המדינה.

מבוך מראות, צילום אילוסטרציה

מבוך מראות, צילום אילוסטרציה

אחד המהלכים המבריקים (במובן השטני של המילה) של האוצר והאסכולה הניאו ליברלית השלטת בישראל היה אימוץ לכאורה של שיח "הצדק חלוקתי", תוך המשך הפגיעה במדינת הרווחה והגדלת אי השיוויון. כך נוצר לו מבוך מראות, שבו האוניברסליות של מדינת הרווחה מואשמת בחוסר צדק ודיפרנציאליות מובאת כפתרון של "צדק חברתי".  הנה עוד דוגמא שנתקלתי בה לאחרונה.

להמשיך לקרוא

משבר הדיור, ביקור מחודש

כמה הערות באיחור לא אלגנטי בעקבות דוח מבקר המדינה בנושא משבר הדיור (בסוף יש דיסקליימר בעניין המבקר)

כתבתי כאן בעבר (לפחות בשני פוסטים: חלק א' וחלק ב') על משבר הדיור, אשתדל לפיכך לא לחזור במידת יכולתי על מה שכבר כתבתי בעבר ובמידת הצורך להפנות לפוסטים הקודמים.

להמשיך לקרוא

ולתפארת מדינת ישראל

פרצתי דרך ע"י שינוי גדול בשוק הקמעונאות. הוזלתי את סל המזון בישראל ויצרתי תחרות בענף הסלולאר. כתרומה לצמצום פערים חברתים וכמאבק ביוקר המחייה. לכבוד 6000 עובדים מסורים, לכבוד כל האזרחים בארץ.לתפארת מדינת ישראל"

טקס הדלקת משואות, דקה 52:00 ואילך (הדלקת משואות יום העצמאות תשע"ה, תמלול שלי משמיעה)

מסחבות לעושר

רמי לוי מגלם את סיפור הRags to riches הישראלי. מהמכולת הקטנה עם אבא בירושלים לבעלים של רשת המזון השנייה הגדולה בישראל, מהילד "הדיסלקט שלא אובחן" למיליארדר. הוא אימפריה, "שובר המונופול והקרטל", לוחם ביוקר המחייה. מדליק משואה ולתפארת מדינת ישראל.

רמי לוי לא מסתפק בהכנסות של למעלה מ3.4 מיליארד ש"ח (דוחו"ת כספיים 2015, מגנא) ומאזן שכולל נכסים בשווי למעלה ממיליארד ש"ח.  הוא רוצה להצטייר כאביר הציבור.   אפילו בדו"חות הכספיים ובדו"ח הדירקטוריון משתמשים שוב ושוב במילים "מעמדה הפרו צרכני" של החברה *.  מטרתן של פעולות עסקיות מוצגת כ"הורדת מחירי הבשר" ו"הורדת מחירי הגבינות".  גם בנאום הדלקת המשואה שצוטט בפתיחה הוא מציג את פעולות הרשת כ"תרומה" וכמכוונות ל"צמצום פערים חברתיים" ואת עצמו כלוחם בדרקון הגדול של דורנו: "יוקר המחייה".

להמשיך לקרוא

החלטה 2059

עיינתי השבוע לא מעט בקובץ החלטות הממשלה לקראת תקציב 2015, אלו ההחלטות המהוות את הבסיס לחקיקת תקציב המדינה ולחוק ההסדרים. ההחלטות מנוסחות בכמה שורות, בד"כ קצרות וללא הסבר ותכולתן: עולם ומלואו. רפורמות (או ריאקציות בד"כ אם נדייק בהמשגה) במגוון תחומים, קיצוצים תקציבים, סדרי עדיפויות חדשים ועוד ועוד.  אבל הפעם לא אטפל במאקרו של תקציב המדינה וחוק ההסדרים, בהחלטות המשנות סדרי עולם (ויש שם גם השנה כאלו), הפעם אטפל רק בהחלטה מינורית יחסית, החלטת ממשלה 2059.

העברת תשלומי מהמדינה לרשויות מקומיות
מחליטים, לתקן את סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ"ה-1995, 
כך שמועד תחילתו של החוק יהיה ביום ט' בתמוז התש"פ (1 ביולי 2020)

זהו, ללא הסבר נוסף. לא מהו הסעיף שהפעלתו נדחית, לא מה יהיה שונה ב1 ביולי 2020, לא מדוע זה לא עובר בדרך המלך של שינוי ישיר של החוק אלא דווקא דרך חוק ההסדרים. מחליטים, מתקנים, דוחים, זהו.

אבל בסעיף הקטן הזה אפשר לראות את התמצית המזוקקת של שיטת האוצר, של ההנדסה החברתית שמפעילים שם, של ישראל שאליה הם שואפים.

להמשיך לקרוא

צנע, גרעון, שקרים

המלצה על המאמר שהכי חשוב שתקראו על הגרעון התקציבי, המשבר הכלכלי, מדיניות הצנע ועל השקרים האינטלקטואליים והפוליטיים שסביבה ולמה הם עובדים. (ובסוף עוד משהו שהולחם לו לפוסט הזה)

(המאמר באנגלית, אם נתקעתם בחומת התשלום, הנה מהreadability שלי).

קרוגמן משתמש בבמה שהניו יורקר נתן לו לביקורת ספרים על המשבר כדי לנתח את מדיניות הצנע: מצד הטעות הכלכלית והקריסה שלה, ההצדקה הפוליטית, האשלייה המוסרית ומי מרוויח מהמדיניות ההרסנית הזו.

(בפסקאות הבאות אני מתמצת את הקטע עבורכם, אבל באמת, עדיף שתקראו את המקור. למי שקרא כבר או סתם אין לו כוח שידלג לתת הכותרת הבאה)

קרוגמן מתחיל מהסיפור (שכבר סופר כאן בעבר) על טעות האקסל שהרסה את העולם, כלומר במחקר הבעייתי של ריינהארט- רוגוף שבו גם "מעכו" את הנתונים והוציאו חלק מהנתונים שלא "התאימו" וגם בגיליון האקסל הייתה על כל אלו שגיאה מהותית. המחקר התיימר להוכיח שאחרי שמדינה עוברת סף של יחס חוב/תוצר של 90% היא מדרדרת במהירות למיתון. אבל קרוגמן, שתקף את המחקר מפרסומו, מנסה לתהות מדוע בעצם הוא זכה לחשיבות ולפופולאריות שלו מראש? התשובה שלו, שאולי תפתיע חלק מהקוראים כאן, היא שהפופולאריות של המאמר נבעה מהצדקת מדיניות שמראש תמכו בה כוחות רבי עצמה. כלומר לא המדע היה הבסיס למדיניות אלא המדיניות "הרצויה" גרמה לאימוץ תיזה מדעית בעייתית.  כלומר מדובר במשהו למעשה שעושים לא במדינות חשוכות אלא גם בדמוקרטיות מערביות.

להמשיך לקרוא