תגית: מאקרוכלכלה

דרכמות

רוח בלהות מרחפת מעל אירופה, רוח משבר החוב היווני ובחירת סיריזה.

כמעט חמש שנים שקועה יוון במשבר כלכלי, חברתי ופוליטי: התכווצות דרמטית בכלכלה היוונית, קרוב ל60% אבטלת צעירים ולפחות 20% אחוז אבטלה בכלל, הרס של המגזר הציבורי ושירותי הממשלה שמשליכים לחסדי שמיים המוני נזקקים ומכירת חיסול של נכסי המדינה.

כחלק מ"הסיוע" האירופי ל"טיפול" במשבר בוצע "ניסוי" ענק ב"בנייה מחדש" של הכלכלה היוונית ברוח ניאו ליברלית קשוחה: פיטורים חסרי תקדים במגזר הציבורי, קיצוצי פנסיות מאסיבים, שינוי בחקיקת העבודה (וגם יציאה פעילה נגד האיגודים המקצועים), מכירה מאסיבית של הנכסים הציבורים (כולל איים, נמלי תעופה וכדומה).

המשבר כלל גם התערבות אירופאית (שם קוד לגרמנית וצרפתית) חסרת תקדים בענייניה הפנימיים של מדינה חברה בגוש היורו. בין השאר: אילוצו של פפנדריאו (אחד מראש הממשלות הקודמים) לבטל את משאל העם שתכנן על "החילוץ" האירופאי והקפאה של הסיוע ליוון (ע"י הפקידות האירופאית!) בתקופת הבחירות הקודמות לנוכח עלייה בפופלאריות של מפלגת שמאל שהתנגדה לצנע (אפשר לקרוא על הפרשה הזו בפוסט מהתקופה ההיא בבלוג של מי שהוא עכשיו שר האוצר היווני).   הטיפול הקשוח במשבר היווני שימש כשוט על אירלנד בשיא המשבר שם ומונף גם היום על ספרד, פורטוגל ואיטליה.

להמשיך לקרוא

צנע, גרעון, שקרים

המלצה על המאמר שהכי חשוב שתקראו על הגרעון התקציבי, המשבר הכלכלי, מדיניות הצנע ועל השקרים האינטלקטואליים והפוליטיים שסביבה ולמה הם עובדים. (ובסוף עוד משהו שהולחם לו לפוסט הזה)

(המאמר באנגלית, אם נתקעתם בחומת התשלום, הנה מהreadability שלי).

קרוגמן משתמש בבמה שהניו יורקר נתן לו לביקורת ספרים על המשבר כדי לנתח את מדיניות הצנע: מצד הטעות הכלכלית והקריסה שלה, ההצדקה הפוליטית, האשלייה המוסרית ומי מרוויח מהמדיניות ההרסנית הזו.

(בפסקאות הבאות אני מתמצת את הקטע עבורכם, אבל באמת, עדיף שתקראו את המקור. למי שקרא כבר או סתם אין לו כוח שידלג לתת הכותרת הבאה)

קרוגמן מתחיל מהסיפור (שכבר סופר כאן בעבר) על טעות האקסל שהרסה את העולם, כלומר במחקר הבעייתי של ריינהארט- רוגוף שבו גם "מעכו" את הנתונים והוציאו חלק מהנתונים שלא "התאימו" וגם בגיליון האקסל הייתה על כל אלו שגיאה מהותית. המחקר התיימר להוכיח שאחרי שמדינה עוברת סף של יחס חוב/תוצר של 90% היא מדרדרת במהירות למיתון. אבל קרוגמן, שתקף את המחקר מפרסומו, מנסה לתהות מדוע בעצם הוא זכה לחשיבות ולפופולאריות שלו מראש? התשובה שלו, שאולי תפתיע חלק מהקוראים כאן, היא שהפופולאריות של המאמר נבעה מהצדקת מדיניות שמראש תמכו בה כוחות רבי עצמה. כלומר לא המדע היה הבסיס למדיניות אלא המדיניות "הרצויה" גרמה לאימוץ תיזה מדעית בעייתית.  כלומר מדובר במשהו למעשה שעושים לא במדינות חשוכות אלא גם בדמוקרטיות מערביות.

להמשיך לקרוא

1981

(פוסט קצר וזועם שלא הספקתי להעביר את ההגהה המקובלת כאן, מקווה שמובן)

1981 אמר בנט, ופקידי האוצר הפליגו בדימיונם לשנת הקסם הארורה ההיא.

1981 – יוון הצטרפה לשוק האירופאי המשותף, שנים לפני שתואשם בהטבעתה של ספינת האיחוד האירופאי שצמח מתוך השוק המשותף הזה.

1981 – פרס היה ראש ממשלת הסקרים ובגין, רגע אחרי שהסית נגד הקיבוצים "התיישבו במקומות הכי יפים" הפך את שלטון הימין מאפיזודה חד פעמית לעובדת היסוד של הפוליטיקה הישראלית עד היום. ב81 גם עבר חוק סיפוח רמת הגולן

1981 – מיטראן הסוציאליסטי (הדי כושל) נבחר בצרפת ומגי שלטה בבריטניה ללא מיצרים. והאיידס זוהה לראשונה, כוירוס שמשותף להרבה מקרי מוות מוזרים של גברים הומוסקסואליים. ופרינסס די התחתנה עם יורש העצר בחתונה נוצצת.

להמשיך לקרוא

עשו מסיבה

"לקחו הלוואות ענק ועשו מסיבה" אמר שר האוצר הטרי שלנו, הפרזנטור של "מעמד הביניים". ומעבר לשאר ההחלקות שלו (נוסח ריקי כהן מחדרה שמרוויחה 20,000 ש"ח) דווקא המשפט הזה זוכה יחסית לקונצנזוס גם בקרב פרשנים כלכליים "רציניים" יותר משר האוצר. הנראטיב הוא שממשלת נתניהו, השתוללה, חילקה כסף, נתנה ונתנה. יש מי שגם טרח להאשים את המחאה בסיפור (כן אה?). רק מה? שנתוני האוצר לא בדיוק מתאימים לנרטיב הזה..

הכנסו בבקשה לקישור הזה.  הדוח של האוצר על "הוצאות והכנסות הממשלה 2012" וננסה יחד לבדוק האם נרטיב "הנתנה ונתנה" מתאים למציאות.

להמשיך לקרוא