בוס בהסוואה ומכונת היחצ הנצלנית

הערות  על "בוס בהסוואה" ומכונת היח"צ הנצלנית של ערוץ 2.

בתוכנית בוס בהסוואה יורד שלומי טחן, אל מאלי האולימפוס של ישרוטל, אל העם ומתחפש לבן תמותה. שלומי טחן סמנכ"ל התפעול של ישרוטל עובד מחופש עם עובדים פשוטים ממש, עם חדרנית מבוגרת, "נער" בריכה ואחרים. בעבודה מתגלים אנשים קשי יום אך מסורים אין קץ לעבודתם. כאלו ש"מבינים את המשמעות של מה שהם עושים" שהם מסדרים כריות או כסאות ליד הבריכה. בסוף התוכנית העובדים מזומנים לאולימפוס של הנהלת הרשת ושם הם ממתינים מבועתים למפגש עם הסמנכ"ל שמתגלה כאותו עובד חדש שבילה איתם יום. הם מתרגשים ומקבלים פרס: תשלום על המסע לפולין לבתו של אחד, ספר מתכונים וצ'ופר כספי לשנייה, הקלה בתנאי העבודה (שואב בכל קומה! מזגן בחדר אוכל עובדים!) לשלישית. מה רע? פיית הטלוויזיה, כמו שכתבה יפה סמדר שילוני, גאלה אותם לרגע מייסוריהם, א-לה הפרק השני של מראה שחורה.

חברה אמרה לי שעדיף לראות בטלוויזיה עובדים פשוטים מאשר את מכונת החלומות של The voice ומסטר שף. שטוב שרואים בטלוויזיה גם את העובדים השקופים וזה נכון. אבל אני חושב שמשהו חשוב מאוד נשאר שקוף: המספרים שמאחורי קליפ היח"צ בן השעה שקיבלה ישרוטל בחינם.

בשביל לברר את העובדות פתחתי את הדוחות הכספיים והדיווחים לבורסה של ישרוטל.  אז כשירות לציבור הנה חלק מהמספרים החסרים: 

אז מה שכרו של הסמנכ"ל שלומי טחן? ע"פ תקנה 21 בדו"ח פרטים נוספים על התאגיד עלות השכר השנתית של שלומי טחן עמדה (כולל בונוס) על 1,192 אלפי ש"ח. כמעט 100,000 ש"ח בממוצע לחודש. במונחי ברוטו בטח מדובר ב 80,000 לחודש (כי על מרכיב הבונוס אין באמת עלויות מעביד). שכר שלא ניתן אפילו לדמיין אותו מבחינת החדרנית או נער הבריכה.

מה פער השכר? על פי השוואה שכלכליסט עשו ב-2010  5 מקבלי השכר הגבוה (ששלומי טחן הוא אחד מהם) מקבלים בממוצע פי 29 מהשכר הממוצע של שאר עובדי הרשת (4,100 כאלו בממוצע ב2011), השכר הממוצע! כלומר כולל מנהלי המלונות ודרג הביניים,  החדרנית סביר להניח מקבלת פחות ופער השכר גבוה יותר. האם בפערי שכר כאלו יכול שלומי טחן מהאולימפוס של הנהלת ישרוטל להזדהות? להרגיש כמו "עובד פשוט" כמו מצג השווא שהתוכנית מציגה? השכר הזה גם מציג בפרופורציה הנכונה את הצ'ופרים שחולקו, לא רק כסף קטן לישרוטל, גם לשלומי טחן כאדם פרטי זה כסף קטן.

ע"פ הדו"ח התקופתי של ישרוטל, בדיון ובחינה של תגמולים לנושאי משרה בכירים, שכרו של טחן כולל מרכיב של 9% שתלוי בביצועים (כלומר בונוס על רווחיות). כלומר שלומי מקבל בונוס שרווחיות הרשת עולה ונפגע בשכרו שהיא יורדת.  דרך מצויינת להעלות את הרווחיות התפעולית היא לחסוך כמה שקלים, אולי במזגן החסר בחדר האוכל של העובדים בגהינום החום של מצפה רמון, אילת או טבריה או בשואב אבק בכל קומה. אני לא חושב ששלומי טחן ירד לרזולציית השואב אבק, אבל מניח שזו רוח המפקד, שמנהל התפעול של מלון יודע שההנהלה רוצה לחסוך כמה שקלים בשביל להגדיל את הבונוס ומתקמצן על מיזוג בחדר האוכל של העובדים.

בכלל, מדובר ברשת שתופשת את שכר העובדים כסכנה: בסעיף 2.20 ו' לדוח התקופתי היא מונה העלאה של שכר המינימום כסיכון לעסקי הקבוצה שכן חלק מעובדי החברה מועסקים בשכר מינימום (ואם זה סיכון שנמנה בדו"ח, כנראה חלק לא קטן). דרך טובה לנטרל סכנה כזו תהיה לתת לעובדי הרשת את החלום, שיבוא יום ואלי האולימפוס של הנהלת ישרוטל ירדו גם אליהם ויצ'פרו אותם ב10,000 ש"ח, ספר מתכונים או קידום למחלקת המזון והמשקאות. 

במאמר מוסגר זו תמיד דרך טובה לזהות מעסיקים נצלניים, אם בדוח הדירקטוריון של חברה ציבורית מופיע שכר מינימום תחת ההגדרה סיכון אזי יש הרבה כאלו בחברה. לא מכיר חברות הייטק שהסעיף הזה מופיע בדוחות שלהם.

זה הכל עסק

חברת ישרוטל קיבלה כאמור מחברת רשת שעה שבו הוצגו עסקי הרשת ונחשף המלון החדש יחסית במצפה רמון. עניין אותי מה היתה העלות שישרוטל הייתה משלמת אם היא הייתה משלמת על פרסום כזה בשוק החופשי?

ממה שקראתי יחידת התמחור הבסיסית בשוק הפרסום בטלוויזיה היא עלות ליחידת רייטינג לתשדיר של 30 שניות. כלומר על כל אחוז רייטינג משלם המפרסם לרשת/קשת בערך 1,500 ש"ח-1950 ש"ח בפריים טיים (הנתונים האמיתיים לא ברורים ונמצאים בויכוח). הרייטינג של הפרק עמד על ממוצע של 37.5%. כלומר אם נתייחס לפרק בעיקר כאל פרסום לישרוטל וערכי המותג שלה מדובר על הטבה בשווי 6,750,000 ש"ח לפחות! (לפי החישוב הנמוך של 1500 ש"ח ליחידת רייטינג כפול 120, מספר תשדירי 30 שניות בשעה כפול הרייטינג שפורסם). עסקה טובה לישרוטל, עסקה טובה גם לרשת שמכרה שם פרסומות.

ישרוטל היא חברת ענק: חברה ציבורת שנסחרת בבורסה ומעסיקה כאמור 4,100 עובדים בממוצע בשנה. ב-3 הרבעונים הראשונים של שנת 2012 הרוויחה ישרוטל רווח גולמי של 172 מיליון ש"ח ורווח נקי של 47 מיליון ש"ח. ב-2011 היא גלגלה כמעט מיליארד ש"ח (מחזור ההכנסות שלה עמד על 904 מליון ש"ח) עם שיעור רווח גולמי של 35%. הרווח הנקי לשנת 2011 הסתכם ב-84 מליון ש"ח. ע"פ דו"ח הדירקטוריון עסקיה נמצאים בפריחה, היא רוכשת ובונה מלונות חדשים, הכנסותיה גדלות והעתיד מחייך אליה. גם רשת היא חברה מוצלחת (גם אם לא כמו קשת, האחות הגדולה) שמחלקת שכר שמן לטלנטים ורווחים לבעלי המניות.

בשביל לשרת את עסקיה ישרוטל גם תורמת לציבור, ע"פ הדו"ח הכספי היא תרמה סכום לא מבוטל (אבל קטן על חברה כמו ישרוטל) של 638 אלף ש"ח למוסדות ציבור, בעיקר מכוונים לבני נוער ואוכלוסייות נזקקות באילת. גם את הצ'ופרים שהיא חילקה בתוכנית צריך לראות כשילוב בין תרומה לפרסומת. כסף קטן.

הכסף הגדול הוא למשל הטבת מס שישרוטל ייצרה לעצמה ב-2011 (ע"פ הדו"חות) ע"ס 32 מיליון ש"ח. כסף שיחסר בתקציבי חינוך, רווחה ובריאות של אותם אוכלוסיות נזקקות ממש (וגם שלי ושלכם).  הכסף הגדול הוא עובדי שכר מינימום, או קצת מעליו שמנוצלים ע"י הרשת בשכר שאי אפשר לחיות ממנו בישראל וסביר שחלקם לפחות הם ממש אותן "אוכלוסיות נזקקות ובני נוער" שישרוטל מתגאה בתרומה אליהם. אוכלוסיות שבשכר הוגן (גם מחלוקה אחרת של השכר בחברות כמו ישרוטל) לא היו צריכות את נדבות הגבירים. וששירותים ציבוריים מבוססים מס הכנסה  (בלי התחמקות ממס כמו בישרוטל) יכלו לענות על צרכיהם.

בהעדר סיום טוב יותר, אני חושב שהצגת המספרים מציגה את הקונטקסט הנכון למה שראינו ביום חמישי בארץ הטלוויזיה. כשאראה את שלומי טחן מכריז על העלאת שכר של 25% לעובדי שכר המינימום בחברה על חשבון שכר הבכירים (או לא על חשבון) ועל שיפור ההפרשות הסוציאליות אתרגש באמת.  עד אז אדע שמדובר בפאסדה של אכפתיות שמכסה על ניצול קר רוח.

עדכון:

מסתבר שהפוסט הזה זוכה לפופולאריות, כנראה בגלל שהוא מבטא במספרים את העיוות שהרבה אנשים חשו שהתרחש כאן.  אז הנה לקריאה נוספת בנושא, עוד כותבים שהתייחסו:

בין הדרמה המרגשת לכשלון הארגוני/עידן בכור

בוס לא בהסוואה/עינת מיזהר

הבהרה לנושא המס

אני לא אומר שהטבלת המס של ישרוטל שמצויינת כאן היא לא חוקית, הטבות לא חוקיות לא יופיעו בדוחות. אני לא אומר שהיא לא לגיטימית, אני לא רואה מספיק מידע בדוחות בכדי לקבוע את זה.  אני מצביע על זה שבעולם המוסרי המעוות של האנשים שכותבים את הדוחות האלו, הטבת מס היא יעד והישג ומנותקת מסוגיות חברתיות שבהם עוסקים באמצעות "תרומות". האמת היא שמס הכנסה הוא הדרך הצודקת והיעילה ביותר לחלוקת משאבים וטיפול באוכלוסיות מוחלשות ותרומות הן כנראה הדרך הגרועה, הפטרונית, הלא יעילה והלא מספיקה.