רוח בלהות מרחפת מעל אירופה, רוח משבר החוב היווני ובחירת סיריזה.
כמעט חמש שנים שקועה יוון במשבר כלכלי, חברתי ופוליטי: התכווצות דרמטית בכלכלה היוונית, קרוב ל60% אבטלת צעירים ולפחות 20% אחוז אבטלה בכלל, הרס של המגזר הציבורי ושירותי הממשלה שמשליכים לחסדי שמיים המוני נזקקים ומכירת חיסול של נכסי המדינה.
כחלק מ"הסיוע" האירופי ל"טיפול" במשבר בוצע "ניסוי" ענק ב"בנייה מחדש" של הכלכלה היוונית ברוח ניאו ליברלית קשוחה: פיטורים חסרי תקדים במגזר הציבורי, קיצוצי פנסיות מאסיבים, שינוי בחקיקת העבודה (וגם יציאה פעילה נגד האיגודים המקצועים), מכירה מאסיבית של הנכסים הציבורים (כולל איים, נמלי תעופה וכדומה).
המשבר כלל גם התערבות אירופאית (שם קוד לגרמנית וצרפתית) חסרת תקדים בענייניה הפנימיים של מדינה חברה בגוש היורו. בין השאר: אילוצו של פפנדריאו (אחד מראש הממשלות הקודמים) לבטל את משאל העם שתכנן על "החילוץ" האירופאי והקפאה של הסיוע ליוון (ע"י הפקידות האירופאית!) בתקופת הבחירות הקודמות לנוכח עלייה בפופלאריות של מפלגת שמאל שהתנגדה לצנע (אפשר לקרוא על הפרשה הזו בפוסט מהתקופה ההיא בבלוג של מי שהוא עכשיו שר האוצר היווני). הטיפול הקשוח במשבר היווני שימש כשוט על אירלנד בשיא המשבר שם ומונף גם היום על ספרד, פורטוגל ואיטליה.
דגל אדום 