ארכיון רשומות מאת: alonnisser

אודות alonnisser

Education, programming, finance, reading, history etc

פרלמנטרים בארץ התקציב

או: כמה הערות על האישור בכנסת של תקציב  2017-18.

מרחב תמרון

כמה שיתפו בפידים החברתיים שלי את ההאשמות על השחיתות של מיקי זוהר וחבריו הח"כים בתהליך אישור התקציב.  כדאי לזכור: כשאתם מתלוננים על הכסף "שמיקי זוהר קיבל" תזכרו שככה נראה ח"כ שמממש את מעט מרחב התמרון שלו לתקצוב דברים שהוא מאמין בהם, מתי ראיתם כאלו בשמאל/מרכז? ועזבו מה אתם חושבים על ח"כ מיקי זוהר או אורן חזן. או האם אתם חושבים שזה סדר העדיפויות הנכון. עזבו גם את המימד של הבריונות הגלויה.  השיעור החשוב כאן הוא איך ח"כ מממש מרחב תמרון ופוליטיקה בשביל אמונותיו.  בשביל זה נבחר. החרדים מתמחים בזה שנים (ובלי אלימות גלויה), רק תודות לח"כים החרדים יש לי איך לממן לילדי טיפולי שיניים או חסכון קטן. הייתי שמח אם את השיעור הזה היו לומדים הח"כים מהמפלגות שאני מצביע להן במקום לדגמן "אופוזיציה לוחמת" לטובת פוסטים חמודים בפייסבוק שלא מזיזים שום שקל בעולם האמיתי. נכון שזה קשה יותר כשאתם באופוזיציה, אבל בוודאי שאפשרי.

להמשיך לקרוא

לצאת מהפורמולה

או: אין דבר פוליטי יותר ממחיר התמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות)

פוסט המשך לדיון שהשתתפתי פה בלילה כלכלי.

baby_feeding

סיפורים מהסופר

לפני חודש בערך התברר שהלחץ והמחאה בנושא מחירי התמ"ל נשא פרי. וועדת שרים החליטה "עקרונית" על פיקוח על מחיר התמ"ל (ועוד נחזור להחלטה העקרונית הזו בהמשך). גם בלי ההחלטה הזו, כמעט כל הורה בישראל יודע שמוצר הצריכה החיוני הזה יקר בצורה לא מידתית.

עכשיו כבר לא מדובר על סיפורי הניצול של תמ"ל באפריקה ששמענו בניינטיז. הסיפור על חברות ציניות שגרמו ל"התמכרות" של ילדים לתמ"ל בזמן שאמותיהם הפסיקו להניק ואח"כ העלו את המחיר כך שחלק מההורים לא יכלו לעמוד בו. אלו היו ילדים רעבים ביבשת רחוקה, ילדים שאנחנו לא מכירים של אנשים שאנחנו לא מכירים. עכשיו מדובר בישראל, שעכשיו תמ"ל מוצג למכירה בה בסופר השכונתי כמו סיגריות או סכיני גילוח ועוד כמה מוצרים יקרים במיוחד, שמור עם מנעול מאחורי הקופאית.

"בסופרמרקט שליד הבית שלנו אי אפשר למצוא אבקת חלב לתינוקות על המדפים. יש חלב, גבינה לבנה ושמנת, רק תרכובת מזון לתינוקות, פורמולה של אבקת חלב אין. שאלתי פעם את הקופאית מה הסיפור והיא אמרה שיש כמה קופסאות בכספת שבקופה הראשית. "יש מכת גניבות", אמרה לי לונה שישבה בקופה הראשית והקשיבה לשיחה – "אנשים כל הזמן גנבו"."

 מתוך קו אדום בוער/עפרה רודנר ב"מקום הכי חם בגיהנום"

להמשיך לקרוא

אוניברסליות ודיפרנציאליות במבוך המראות

נדמה לי שצירוף המילים "צדק חלוקתי" נכנס לשיח השמאלי הפופולארי (עד כמה שיש כזה) בעקבות ההכרעה בבג"צ הקשת הדמוקרטית המזרחית ב-2002 כנגד הסדר שהעניק זכויות קנייניות מועדפות באדמה לקיבוצים. אבל התפישה שחלוקה מחדש של הרכוש, ההון, ההכנסות היא אמצעי לצדק חברתי נמצאת בבסיסה של תפישה סוציאל דמוקרטית כבר מעל ל100 שנה.  והדוגמא המובהקת לחלוקה מחדש כאמצעי לצדק חברתי היא מערכת מס הכנסה פרוגרסיבית, שבהם החזקים משלמים יותר (במספרים מוחלטים ובאחוזים) והמדינה משתמשת בהכנסות האלו לבניית התשתית הציבורית המשותפת לכולם באמצעות תקציב המדינה.

מבוך מראות, צילום אילוסטרציה

מבוך מראות, צילום אילוסטרציה

אחד המהלכים המבריקים (במובן השטני של המילה) של האוצר והאסכולה הניאו ליברלית השלטת בישראל היה אימוץ לכאורה של שיח "הצדק חלוקתי", תוך המשך הפגיעה במדינת הרווחה והגדלת אי השיוויון. כך נוצר לו מבוך מראות, שבו האוניברסליות של מדינת הרווחה מואשמת בחוסר צדק ודיפרנציאליות מובאת כפתרון של "צדק חברתי".  הנה עוד דוגמא שנתקלתי בה לאחרונה.

להמשיך לקרוא

משבר הדיור, ביקור מחודש

כמה הערות באיחור לא אלגנטי בעקבות דוח מבקר המדינה בנושא משבר הדיור (בסוף יש דיסקליימר בעניין המבקר)

כתבתי כאן בעבר (לפחות בשני פוסטים: חלק א' וחלק ב') על משבר הדיור, אשתדל לפיכך לא לחזור במידת יכולתי על מה שכבר כתבתי בעבר ובמידת הצורך להפנות לפוסטים הקודמים.

להמשיך לקרוא

ולתפארת מדינת ישראל

פרצתי דרך ע"י שינוי גדול בשוק הקמעונאות. הוזלתי את סל המזון בישראל ויצרתי תחרות בענף הסלולאר. כתרומה לצמצום פערים חברתים וכמאבק ביוקר המחייה. לכבוד 6000 עובדים מסורים, לכבוד כל האזרחים בארץ.לתפארת מדינת ישראל"

טקס הדלקת משואות, דקה 52:00 ואילך (הדלקת משואות יום העצמאות תשע"ה, תמלול שלי משמיעה)

מסחבות לעושר

רמי לוי מגלם את סיפור הRugs to Riches הישראלי. מהמכולת הקטנה עם אבא בירושלים לבעלים של רשת המזון השנייה הגדולה בישראל, מהילד "הדיסלקט שלא אובחן" למיליארדר. הוא אימפריה, "שובר המונופול והקרטל", לוחם ביוקר המחייה. מדליק משואה ולתפארת מדינת ישראל.

רמי לוי לא מסתפק בהכנסות של למעלה מ3.4 מיליארד ש"ח (דוחו"ת כספיים 2015, מגנא) ומאזן שכולל נכסים בשווי למעלה ממיליארד ש"ח.  הוא רוצה להצטייר כאביר הציבור.   אפילו בדו"חות הכספיים ובדו"ח הדירקטוריון משתמשים שוב ושוב במילים "מעמדה הפרו צרכני" של החברה *.  מטרתן של פעולות עסקיות מוצגת כ"הורדת מחירי הבשר" ו"הורדת מחירי הגבינות".  גם בנאום הדלקת המשואה שצוטט בפתיחה הוא מציג את פעולות הרשת כ"תרומה" וכמכוונות ל"צמצום פערים חברתיים" ואת עצמו כלוחם בדרקון הגדול של דורנו: "יוקר המחייה".

להמשיך לקרוא

אוברגפל

ג'יימס אוברגפל מאוהיו נפגש עם ג'ון ארתור לפני למעלה משני עשורים, הם התאהבו ופתחו בחיים משותפים. אולם ב-2011 אובחן ג'ון כחולה ALS ולפני כשנתיים החליטו השניים להתחייב זה לזה בנישואין. כיוון שאלו אסורים באוהיו הם נסעו למרילנד היכן שנישואי גאים הם חוקיים. במצבו הרפואי של ג'יימס עצם הנסיעה היתה קשה והם התחתנו במטוס רפואי בשדה התעופה של בולטימור. שלושה חודשים לאחר מכן נפטר ג'ון ארתור. החוק באוהיו אינו מתיר לאוברגפל להרשם כבן הזוג שנותר בתעודת הפטירה. ע"פ החוק עליהם להשאר זרים גם במותם.

מתוך פסק הדין Obergeffel Vs Hodges (תרגום חופשי שלי)

ב 26 ביוני, שנת 2015, פסק ביהמ"ש העליון של ארה"ב, לעניות דעתי, את אחד מפסקי הדין החשובים של דורנו. בפסיקת אוברגפל פסק בית המשפט העליון של ארה"ב שלהט"בים הם בני אדם לכל דבר וזכאים להגנות החוקתיות שלהם זכאי כל אזרח אמריקאי.  הפסיקה לא השתמשה במילים האלו. היא קבעה:

על המדינות (החברות בברית..) להעניק רישיון נישואים לנישואים חד מיניים ולכבד נישואים חד מיניים שבוצעו במדינה אחרת של ארה"ב.

להבדיל למשל מהעליון בישראל, ביהמ"ש העליון האמריקאי איננו ערכאת עירעורים רגילה אלא המפרש המוסמך של החוקה האמריקאית. ככזה שמורה לו הזכות לבחור את התיקים שהוא עוסק בהם מתוך הבקשות לסעד חוקתי, המוגשות על פסקי הדין של ביהמ"ש הפדרליים לערעורים (ה circuits). התיקים שהוא בוחר לעצמו הם כאלו שהוא סבור שיש בהם אתגר או עניין חוקתי. גם הפסיקה של ביהמ"ש העליון צריכה להישען על החוקה ועקרונותיה. ואכן פס"ד אוברגפל קובע את חובת הרישוי וההכרה בנישואים חד מיניים כנגזרת מתוך התיקון הארבע עשרה.

להמשיך לקרוא

גלולה מרה

פוסט מפעם שלא הצלחתי לסיים. נתקלתי בו עכשיו במסגרת ניקוי אבק בבלוג. עדכנתי קצת ומפרסם AS IS. וראו הוזהרתם, הוא עוסק ברובו (אך לא כולו) בחוליי מערכת הבריאות האמריקאית. לאו דווקא באלו שאנחנו מכירים (ושעליהם האובמהקייר אולי מתחילה להתמודד).

גלולה מרה

כנראה שקראתי עכשיו את מה שהיא הכתבה הכי חשובה שקראתי מזה הרבה מאוד זמן על מערכת הבריאות האמריקאית והחוליים שלה, עבודת מופת עיתונאית בטיים מגזין(גם שאני לא מסכים לכל מילה) – תקראו תקראו תקראו. (בינתיים נראה שהמאמר נכנס מאחורי חומת תשלום, אבל בטח אפשר לעקוף אותה, בכל מקרה יש תמצית וגם עותק סרוק שהצלחתי להניח עליו את ידי).

אבל אם לא תקראו, אנסה בשורות הבאות להביא תמצית:

למה זה כל כך יקר

הכתבה מפנה זרקור שחסר בהרבה מהסיקור של רפורמת הבריאות בארה"ב לא רק לשאלת מי משלם? אלא למה לעזאזל מדובר בהוצאה כבדה כל כך? למה זה כל כך יקר? למה ההוצאות על בריאות בארה"ב גדולות ב40% מההוצאות פר אדם (גם אחרי שקלול התל"ג לנפש הגבוה יותר) בעולם המפותח? גם במקומות שיש מערכות בריאות טובות מאלו של ארה"ב? למה הסיבה המרכזית להדרדרות לעוני ממעמד הביניים מתחילה ממחלה. למה כ- 70% אחוז מפשיטות הרגל האישיות מתחילות מהצורך בטיפול רפואי?

שין ראצ'י מלנקסטר, אוהיו שמאובחן עם נון הוצ'קינס לימפומה שמגלים שמרכז הסרטן הגדול ביוסטון (MD. Anderson) לא מוכן לקבל חולים עם ביטוח כמו שלהם (והם עובדי מעמד ביניים בתחום הטכנולוגיה) ונדרשים לשלם, מראש כמובן, 48,000 דולר רק לשישה הימים הראשונים של בדיקות ואבחונים ואח"כ 83,000 דולר לתוכנית טיפול והמנות הראשונות של הכימותרפיה. ומקבלים חשבון עם 344 שורות של מחירים מנופחים.

להמשיך לקרוא