עיינתי השבוע לא מעט בקובץ החלטות הממשלה לקראת תקציב 2015, אלו ההחלטות המהוות את הבסיס לחקיקת תקציב המדינה ולחוק ההסדרים. ההחלטות מנוסחות בכמה שורות, בד"כ קצרות וללא הסבר ותכולתן: עולם ומלואו. רפורמות (או ריאקציות בד"כ אם נדייק בהמשגה) במגוון תחומים, קיצוצים תקציבים, סדרי עדיפויות חדשים ועוד ועוד. אבל הפעם לא אטפל במאקרו של תקציב המדינה וחוק ההסדרים, בהחלטות המשנות סדרי עולם (ויש שם גם השנה כאלו), הפעם אטפל רק בהחלטה מינורית יחסית, החלטת ממשלה 2059.
העברת תשלומי מהמדינה לרשויות מקומיות
מחליטים, לתקן את סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ"ה-1995, כך שמועד תחילתו של החוק יהיה ביום ט' בתמוז התש"פ (1 ביולי 2020)
זהו, ללא הסבר נוסף. לא מהו הסעיף שהפעלתו נדחית, לא מה יהיה שונה ב1 ביולי 2020, לא מדוע זה לא עובר בדרך המלך של שינוי ישיר של החוק אלא דווקא דרך חוק ההסדרים. מחליטים, מתקנים, דוחים, זהו.
אבל בסעיף הקטן הזה אפשר לראות את התמצית המזוקקת של שיטת האוצר, של ההנדסה החברתית שמפעילים שם, של ישראל שאליה הם שואפים.