שכר המינימום

עובדי המינימום

נדמה, כשמדברים על משתכרי שכר המינימום, שמדובר בקצה שבקצה. לא משהו שנוגע למיינסטרים של הכלכלה הישראלית. המספרים האמיתיים מפתיעים ודי מזעזעים.

 אתחיל בהסתייגות, קשה לומר כמה עובדי שכר מינימום באמת יש, לא הצלחתי למצוא נתון מוסדר כזה, גם  סוג של תעודת עניות למי שאמורים לפקח על זה,  אבל אפשר להבין בקירוב. ע"פ דוח "שכר והכנסות מעבודה" של הבט"ל לשנת 2012 (השנה האחרונה שעליה יש דוח מעודכן כזה, 2013 טרם פורסם)  אחוז השכירים (ללא מי שאינו שכיר) המשתכרים עד שכר מינימום (שכר ברוטו כולל כל המרכיבים, גם אלו שאינם נספרים למשל לעובדי המדינה) הוא 38.4% (או 31% לפי חלקים אחרים בדוח.. )! למעלה משליש מהשכירים בישראל.

נכון, זה נתון בעייתי, כיוון שהסקר נערך לפי סכומים מוחלטים של הכנסה ולא משקף חלקיות משרות, (כך שגם מי שמרוויחה את השכר החציוני, הנמוך מאוד גם הוא,, אבל עובדת למשל ב50% משרה, נראית כאילו היא נמצאת הרבה מתחת לשכר המינימום בעוד שהיא לאו דווקא), אך זו קריאת כיוון ברורה. המוני שכירים ושכירות (וכנראה שיותר שכירות משכירים) בישראל משתכרים באזור שכר המינימום.  עובדי שכר המינימום הם לעיתים תכופות שקופים לנו – עובדי הניקיון, האבטחה, המוכרות בפוקס, וברשתות המזון המהיר. רבים מהם הם עניים עובדים שעבודתם (בפרט להורים שביניהם) לא יכולה לחלף אותם מעוני ולפרנס בכבוד.