1981

(פוסט קצר וזועם שלא הספקתי להעביר את ההגהה המקובלת כאן, מקווה שמובן)

1981 אמר בנט, ופקידי האוצר הפליגו בדימיונם לשנת הקסם הארורה ההיא.

1981 – יוון הצטרפה לשוק האירופאי המשותף, שנים לפני שתואשם בהטבעתה של ספינת האיחוד האירופאי שצמח מתוך השוק המשותף הזה.

1981 – פרס היה ראש ממשלת הסקרים ובגין, רגע אחרי שהסית נגד הקיבוצים "התיישבו במקומות הכי יפים" הפך את שלטון הימין מאפיזודה חד פעמית לעובדת היסוד של הפוליטיקה הישראלית עד היום. ב81 גם עבר חוק סיפוח רמת הגולן

1981 – מיטראן הסוציאליסטי (הדי כושל) נבחר בצרפת ומגי שלטה בבריטניה ללא מיצרים. והאיידס זוהה לראשונה, כוירוס שמשותף להרבה מקרי מוות מוזרים של גברים הומוסקסואליים. ופרינסס די התחתנה עם יורש העצר בחתונה נוצצת.

1981 – חייל האוויר הישראלי הפציץ את עיראק וייסד ז'אנר ישראלי שלם של הפצצות וכמעט הפצצות עלומות והפצצות "תחזיקו אותי שאני לא אפציץ". יש מי שיגיד שבהפצצה הזו שונה מסלולה ההיסטורי של עיראק והסית אותה לנתיב ההתכתשות עם איראן, הפלישה ההיא לכווית ובסופו של דבר לנפילתה הגדולה, זו שפינתה את הדרך להגמוניה איראנית בסהר הפורה. אני לא בטוח שזה נכון.  וב81 גם סאדאת נרצח ומובראכ עולה לשלטון במקומו. 

1981 MTV התחילו לשדר עם הלהיט "וידאו הרג את כוכב הרדיו" והרבה אנשים הגיעו לעשור של מנורות דיסקו, כתפיים מותפחות, ולבוש סר טעם באופן כללי (או מאמם, תלוי מאיפה מסתכלים) וגם הIBM pc יצא לשוק (ואחריו "תואמי אי.בי.אם) ועידן המחשב האישי ובמעבדות זירוקס המציאו את העכבר.

ב1981 רייגן סיבך את ארה"ב בסיוע לקונטראס מהימין הרדיקלי בניקרגואה בעסקה סיבובית שכללה את איראן וישראל, הוא גם חטף ניסיון התנקשות.

אבל לא בגלל כל הדברים האלו נזכרו כאן השבוע האחים בנט, לפיד ואביהם הרוחני נתניהו ב 1981. נזכרו? אולי הייתי צריך לכתוב התרפקו. ובחרו לקרוא כך לתוכנית לריסוק העבודה המאורגנת בישראל.

כי ב1981, רונלד רייגן,     Ronnie the union buster Reagan, פיטר 11,000 פקחי טיסה שובתים והחליף אותם באנשי צבא. שבירת השביתה הזו הרסה את העבודה המאורגנת בארה"ב. תזכורת קטנה:

בפברואר 1981 פתח האיגוד המקצועי של פקחי הטיסה האמריקאיים (PATCO להלן) במו"מ על תנאי ההעסקה, הם דרשו תוספת משמעותית בשכר והורדה ליום עבודה של 32 שעות במקום 40. שהממשל משך רגליים במו"מ, רוב  מתוך 13,000 פקחי הטיסה פתחו בשביתה (ליתר דיוק ביצעו WALKOUT) וכ 7000 טיסות הושבתו.

תגובת ממשל רייגן היתה מהירה, מי שלא נענה לתביעה לחזור מיידית לעבודה, פוטר. הוחלפו באותו מיעוט שלא שבת, יחד עם פקחי טיסה צבאיים.

באוקטובר של 1981, כבר היה האיגוד המקצועי של פקחי התעופה האמריקאיים לא חוקי. רייגן גם חוקק איסור "לכל החיים" לשכור מחדש את אותם פקחי טיסה ששבתו.

לקח כמה שנים ולא מעט מיליארדי דולרים לשקם מחדש את הנזק שנגרם לענף התעופה ולפיקוח התעופה בארה"ב. הרבה יותר ממה שתבע האיגוד דאז. אבל המטרה המרכזית של רייגן הושגה.  במידות רבות, השביתה, הנשק האפקטיבי של העבודה המאורגנת (ובפרט איום בר תוקף בשביתה כזו) יצאה מארגז הכלים של האיגודים המקצועיים האמריקאיים ובכך הם הוחלשו משמעותית.

 לפגיעה הזו באיגודים המקצועיים יש מחיר שניכר עד היום בכלכלה האמריקאית. אפשר לתלות בה את הקפאון בשכר הריאלי של למעלה מהשלושים שנים האחרונות, בעוד רווחי החברות ושכר המנהלים, מזנקים יחד לרמות חסרות תקדים בהעדר איגוד מקצועי שיעמוד מולם על חלקם של העובדים. החלוקה מחדש הגדולה הזו, בהעדרו של כוח אפקטיבי בצד העובדים, היא שיצרה את ה99% וה1%, והיא אחת מסיבות הליבה של המשבר הכלכלי של חמש השנים האחרונות.

בין שיעור ההתאגדות לחלק העובדים בהכנסה מול העשירון העליון

בין שיעור ההתאגדות לחלק העובדים בהכנסה מול העשירון העליון

(תודה לקורא אודי על הגרף וההפנייה למאמר עם הניתוח בנושא)

1981 אמר בנט ופינטז על השביתה הגדולה האחרונה. אחריו, המבול.

מעבר לאפקט הספציפי, והאנטי דמוקרטי לעילא ולעילא של לשלוח את הצבא לשבור שביתה בישראל (ותזכורת, לא מעט מאותם עובדי נמל הם חלק מצבא המילואים שעליו בנוי כוח ההרתעה הישראלי)

ומעבר לזה שלא ברור למה הם מותחים את הקו כאן? למה לא להמשיך עם הצבא לעוד מקומות?  ומעבר לזה שידע כל מתאגד וכל ועד, כי הוא אויב האומה ומותר לשלוח נגדו צבא.  מעבר לכל הדברים האלו, מדובר גם בפגיעה קונקרטית קשה בהסתדרות.  ואנסה להבהיר:

הערתי כאן בפוסט קודם שנמלי הים הם המגרש הרלוונטי להפעלת לחץ מהעבודה המאורגנת על הממשלה. שביתה בנתב"ג היא בלתי נסבלת ציבורית ליותר מכמה שעות. שביתה ברוב המקומות האחרים לא מזיזה לממשלה או לציבור עד שהיא מתארכת לחודשים (ע"ע רשויות מקומיות). הנמלים הפכו לאתר שמאפשר להפעיל לחץ אפקטיבי על הממשלה והנמלים בלי לדפוק קשה את הציבור. בלי ועדי הנמלים, ההסתדרות תאבד גם את הכוח הזה. ואני חושד, שחוץ מלהסית אותנו זה כנגד זה, אזי זו בעצם המטרה של תרגיל ההסחה הגדול הזה. פגיעה קשה בעבודה המאורגנת.

אני חושב, שעל זה לפחות, שווה להלחם.

קריאה נוספת:

"האם הקפיטליזם של המאה ה-21 יהיה לא שיוויוני כמו זה של המאה ה-19?" תומס פיקטי . חוברת בPdf בהוצאת ון ליר.

8 מחשבות על “1981

  1. יונתן

    ברור כשמה שחשוב וקדוש לכם זה עבודה מאורגנת 1981 היה אסון, ולמי שחושב שעובדי מדינה הם הם אלה שצריכים להיות השולטים ולא בעלי המקום. אבל למי שחושב שזה בריונות, זה תקדים, תמריץ ופחות או יותר מקרה שסוףסוף המדינה לא נשלטה על ידי עובדיה (ולא כלל אזרחי) ולא נכנעה לקבוצות לחץ.
    אז לבנט ולפיד זה נראה מהלך מתבקש בהחלט.

    1. alonnisser מאת

      בוא רק נבהיר כשאתה אומר שבשליטת כל אזרחיה אז אתה מתכוון לשלטון של מיעוט של בעלי הון, חנפני הרו"ח עו"ד שלהם ופקידי האוצר שיעבדו אצלהם בעתיד. I don't subscribe to this point of view. יש מה לתקן בעבודה המאורגנת בישראל (אם כי רוב הביקורת שאני מכיר היא שקרים שחוזרים עליהם ולא מידע אמיתי) אבל אין ערובה טובה יותר לדמוקרטיה ולשלטון העם על המשאבים המשותפים. 1981 היא הדרך ל1984 ולמשחקים הרפובליקאים האפלים שהגיעו לגניבת הבחירות של בוש, ןלשלטון הכסף בפוליטיקה האמריקאית

      1. יונתן

        הפתרון שלך לכל העניין הוא להעביר מהעשירים לועדים (בהנחה שלדעתי לא ממש אמיתית שהנמל שייך לעשירים), וכי זה החלוקה הכי טובה. אז הנה חלק מההשקפה הליברלית: האזרחים הרגילים, העובדים, הישרים, בדרך כלל לא יכולים\רוצים להפעיל לחץ על המדינה על מנת לקבל טובות הנאה אלא הועדים, העשירים מאוד הפחות ישרים (כי יש הרבה ישרים) חברות חזקות, הם אלה שיכולים לכופף את המדינה, וקשה מאוד להתנגד עד בלתי אפשרי לתקופה ארוכה להתחמק מלחץ שכזה (יש להם ימבה כוח). אז הפתרון הליברלי אומר ככה, אנחנו יודעים שהמדינה כנראה לא תהיה נקייה משחיתות, ולא תהיה מקצועית בכל ענייניה (עובדה שהשרים לא בהכרח מומחים בתחום עיסוקם, ורואים את זה פה ושם) ולכן, בוא ניתן למדינה כמה שפחות כוח! אין כוח -> אין אינטרס ללחוץ על המדינה-> פחות שחיתות.

      2. alonnisser מאת

        מעבר לטעות בזה שההנחה שלי היא שהנמל הוא להעביר מהעשירים לועדים. השאלה היא איך משאירים את הרווח שלו בידי כמה שיותר אנשים ולא מעבירים אותו לעשירים.

        לעיקרו של דבר: אנחנו לא מסכימים על הנקודות הבסיסיות ביותר, הטיעון הליברטריאני הבסיסי שלך אומר: כמה שפחות מדינה, כמה שפחות שחיתות, כמה שפחות בעיות. ההיסטוריה מוכיחה את ההפך (ובטח תתווכח איתי על זה). לא שאני בעד יותר מדי כוח למדינה, אבל צריך להיות איזון נכון. אין כוח למדינה == אין רגולציה וחלוקה מחדש מול החזקיפ == שלטון החזקים, העשירים והאלימים (בצורות שונות). המדינה החזקה, לא במקרה באה ביחד עם זכות בחירה כללית אמיתית (למשל בריטניה אחרי מלחמת העולם הראשונה ובפרט אחרי השנייה). היא ההגנה של החלשים משלטון השוק החופשי הפרוע.

        למדינה אין כוח => העשירים עושים מה שהם רוצים והעובדים וחאזרחים נרמסים. סיפורה של מדינת ישראל בתהליך ההתפרקות שלה מהמעורבות במשק ב20 שנים האחרונות

  2. פינגבק: השנה: 1981 | דגל אדום

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s