תוכנית האוצר לקיצוץ – עוד מהתרופה שלא עובדת

התייחסות לתוכנית האוצר לתקציב 2013-2014, לפחות על מה שנחשף בגלובס. פוסט לילה מהיר ולא נורא מושכל או ערוך, בעיקר כועס.

צביעות:

"המקור השלישי הוא תוספות השכר שניתנו לעובדי המגזר הציבורי, המהוות חלק ניכר מהתחייבויות שניתנו – כ-14 מיליארד שקלים לפי חישוב האוצר. לפי התוכנית, התוספות שניתנו יצומצמו ל-10 מיליארד שקלים, קרי, קיצוץ של 4 מיליארד. כמו כן, האוצר ידרוש הקפאת שכר לשנתיים הבאות, שם סבורים כי המגזר הציבורי נהנה מתוספות נאות לעומת המגזר הפרטי ששכרו נשחק." גלובס

זה נחמד שהאוצר סבור שהמגזר הציבורי "נהנה מתוספות נאות" לעומת המגזר הפרטי ששכרו נשחק.  זו אולי תחושה סובייקטיבית של ראשי האגפים באוצר, כולם עם תקן מנכ"ל, לגבי שכרם הם. אבל בנתונים שהאוצר פרסם אך לפני שבועיים בדוח מקבלי השכר במגזר הציבורי (ויש גם פוסט מפורט שלי בנושא) כתוב משהו אחר לגמרי. שם כתוב (באקסלים ובגרפים) שלא היתה העלאת שכר ריאלית במגזר הציבורי כבר כמה שנים; בטח לא לעובדי "הדירוגים" (מושג של דוח הממונה על השכר שמתייחס לעובדים שאינם בכירים ומנהלים).

ניוספיק:

"ניתן להגדיל הכנסות באמצעות העלאת שיעורי המס – חלופה שפחות עדיפה על האוצר בגלל הפגיעה בצמיחה ובשוויוניות – או הרחבת בסיס המס. כפי שנחשף ב"גלובס", הקיצוצים שעל הכוונת הם במע"מ (תוספת של 4 מיליארד שקלים לשנה) ובמס הכנסה ליחידים (כ-3 מיליארד שקלים).

החלופה העדיפה היא הרחבת משלמי המסים באמצעות ביטול פטורים ועיוותי מס. האוצר יציג בפני הממשלה את הפגיעה בצמיחה ובחלוקת ההכנסות לפי עשירונים של כל פטור ופטור." גלובס

בלינגו של דוברות האוצר יש עולם הפוך: "העלאת שיעורי המס" = פגיעה בשיויוניות. אין מס שיוויוני יותר ומחלק מחדש יותר מאשר מס הכנסה פרוגרסיבי, אמנם הפרוגרסיביות של מס הכנסה בישראל נשחקה בשנים האחרונות אבל עדיין מדובר על כלי משמעותי לחלוקה מחדש. החלשים לא משלמים בכלל, החזקים משלמים הרבה ובאמצע, באמצע. מהכסף ממננים שירותים ציבוריים לכולם (שהחלשים לא יכלו להגיע אליהם אחרת). אז איך העלאת שיעור המס פוגעת בשיוויוניות? אולי כי המיסוי הנמוך על הון יוצר שיוויון בין שיעור המס היחסי של חלק מהמיליונרים של שוק ההון הישראלי לזה של עובדי מעמד הבינייים? ואולי כי שאומרים "העלאת מיסים" אחרי כמעט שלושים שנה של הפחתת שיעורי המס הישיר,במשרד האוצר לא מסוגלים אפילו לדמיין העלאת מיסוי פרוגרסיבי,  אלא רק העלאה של מיסוי רגרסיבי כמו מע"מ, בלו וכו'.

עוד עולם הפוך מסתתר בביטוי "הרחבת בסיס המס", משהו שנשמע כמו "להכנס מתחת לאלונקה" או "שיוויון בנטל" – משהו מהקמפיין של יאיר לפיד. אבל שהם אומרים הרחבת בסיס המס ו"ביטול פטורים" במקום "העלאת מיסים" הכוונה היא הפוכה ממה שאתם חושבים. "ביטול פטורים" הוא גם ביטול הפטור ממעמ על פירות וירקות שהמשמעות שלו היא העלאת מס על פירות וירקות ש כ ו ל נ ו קונים. הוא גם ביטול פטור ממס על קרנות השתלמות, חסכון לטווח בינוני שיש לרוב מעמד הביניים (אפילו מעמד הביניים הנמוך, לעשירים יש שיטות חסכון אחרות), 35% מהשכירים מחזיקים כאלו– כלומר מדובר בהטלת מס נוסף על מעמד הביניים, שזה שונה כנראה לגמרי מ"העלאת שיעורי המס" שהאוצר לא אוהב, אולי כי שם מכוונים  למיסוי הוגן יותר של רווחי הון ושל האלפיון.

ועוד הערה על הטלת מעמ על ירקות ופירות (ותודה לעמוס על האבחנה): מעבר לפגיעה בחלשים מדובר בצעד שידחוף את הירקנים והשווקים להעלמת מס או קריסה, לא סתם הפטור הזה קיים כבר שנים, הוא כמעט בלתי אפשרי לביצוע במערכות הפרימיטיביות של הירקן ברחוב/שוק. מי לא ינזק? הרשתות הגדולות, שגם ככה מרוויחות באחוזים גדולים על הירקות והפירות האלו.

טוויסט רפובליקני

ויש עוד משהו מאחורי הביטוי הרחבת בסיס המס. טוויסט רפובליקני שהיה בויכוח משמעותי בארה"ב לפני שנה אבל בארץ עוד מנוסח בערפול. אחד מהפירות של מדיניות החלוקה/הפרטה הניאו ליברלית של העשורים האחרונים הוא הווצרות מעמד גדול של עניים עובדים. מעמד שגם הממשלה תרמה ישירות להווצרותו (מעבר להכשרת הקרקע) בהעסקה חסרת תקדים של עובדי קבלן (מחופשים ל"שירותי ניקיון ואבטחה"). המעמד הזה לא משלם מס הכנסה, כי המשכורת שלו נמצאת מתחת לסף המס המינימלי ובכך מתאפשר להאשים אותו שהוא רק לוקח מהמדינה ולא נותן וכו'. כבר ראיתי בלוני מיסוי אורווליאנים ל"הרחבת בסיס המס" ע"י הורדת הרף המינימלי לתשלום מס הכנסה שמוקדם לדעת אם הם יבואו לידי ביטוי קונקרטי בתוכנית הזו. אבל השימוש במושגים האלו רומז גם לעולם המושגים שהם שואבים ממנו וגם לאן הם מכוונים. ישר לכיסם של החלשים.

כלכלי?

כ-10 מיליארד שקלים יגיעו מ"התייעלות", דחייה ועצירה של יוזמות שלא מקדמות את מטרת הצמיחה או צמצום הפערים, הפחתות בסעיפים שגדלו, דחיית פרויקטי תשתיות ותחבורה ציבורית, והעברת פרויקטי תחבורה לשיתוף המגזר הפרטי (BOT ו-PFI). "כבר מצאנו 10 מיליארד שקלים", מסר הבכיר שהוסיף כי רק מדחיית והעברת פרויקטים ל-BOT ניתן לחסוך כ-2 מיליארד שקלים." גלובס

 מעבר לזה שלא ברור אם מדובר בהתייעלות, אם הדחייה הזו חוסכת כסף או עולה כסף (זוכר נתון שרק התאונות עולות יות ר מהאי-השקעה למופת הזו, שלא לדבר על ביטול זמן פסיכי בפקקים וכו') נראה שמדובר פה באי הבנה בסיסית בכלכלה וחשבונאות. הרי השקעה בחשבונאות היא לא הוצאה, ההוצאה מתחלקת לאורך חיי ההשקעה. גם בתמחור כדאיות בהשקעה מסתכלים על מרכיבים כמו npv (היוון תזרים מזומנים עתידי) ושיעור תשואה פנימית (irr) שלוקחים בחשבון את אורך חיי הפרוייקט, תזרים המזומנים הצפוי לעומת תזרים המזומנים היוצא וכו'. מהתיאור כאן עולה שהממשלה מתייחסת להשקעות התשתית הענקיות (ברכבת למשל) במונחי מזומן, כלומר רושמת את כל ההוצאה בשנה שמוציאים את הכסף למרות שברור שמדובר בהוצאה לתקופת זמן ארוכה מאוד (שהדרך הנכונה לרשום אותה היתה לחלק על תקופת הזמן ולהוסיך לשוטף את עלויות המימון העודף שלה).

רישום "שגוי" כזה משרת לדעתי שתי מטרות: הראשונה: הגדלת ההוצאה לכאורה בתקציב המדינה ומכאן יצירת צורך בקיצוץ (כבר הרחבתי על האסטרטגיה שבה הקיצוץ הוא המטרה והגרעון הוא התירוץ בפוסט קודם). השנייה: הצדקת העברה של פרוייקטי תשתית גדולים למגזר הפרטי כי אז במטה קסם "נחסכים 2 מיליארד ש"ח". מאיפה החסכון? מזה שעכשיו האוצר רושם רק את ההוצאה השוטפת של התשלום ליזם לאורך חיי הפרוייקט ולא את ההוצאה הראשונית בהשקעה. למה האוצר בוחר לרשום את אותו דבר פעם ככה ופעם ככה? אתם יכולים לנחש. יש כאן אגב גם שקר נוסף, היזם כידוע לא עושה את זה מטעמי צדיקות גדולה, גם עלויות המימון שלו גדולות (בהרבה) מאלו של המדינה מה שמכריח אותו להרוויח עוד יותר בשביל לכסות את המימון העודף על המימון שהמדינה היתה משלמת. מה עושה היזם? גובה את העלות הזו מהמדינה. כלומר בפועל זה עולה למדינה יותר, רק נרשם אחרת.

האפשרות השנייה היא שהם מבינים בכלכלה וחשבונאות ומשקרים לנו. אז למה לשקר אם זה לא חוסך כסף באמת? כי זה משרת את אלוהי ההפרטה ומעביר עוד כמה נכסים ציבורים להיות פרות חולבות של כמה טייקונים שיהנו (ראו ערך כביש שש, הנתיב המהיר ושאר חבריהם). לפחות מהדברור כאן, אין לדעת איזו חלופה נכונה ואני חושש לשקול מה עדיף: הטמטום או השקר?

שוב השקר הזה

"החלטה האסטרטגית של הממונה על התקציבים, גל הרשקוביץ, היא כי התקציבים של 2013 ו-2014 יאוחדו, הקיצוצים יתוכננו לגבי 2014 (שנה מלאה), ומשם יגזרו הקיצוצים הנדרשים ב-2013." גלובס

עוד "בשורה" מביא לנו התקציב הזה, עוד תקציב דו שנתי. נכתב ונאמר כבר הרבה על פלא התקציב הדו שנתי בישראל ונזקיו המרובים בהקטנת הפיקוח הדמוקרטי ובהגדלת כוחו של האוצר. היו כבר מי שציינו את  הייחודיות הלא מבורכת שלו בשיטות תקצוב בעולם ואת הקשיים שהוא יוצר בעבודת הממשלה. אבל "הבשורה" הזו קצת מפתיעה, כמו גם הגיבוי שלה ע"י כתבי הכלכלה, שהיא מגיעה רגע אחרי כל הניתוחים הכלכליים שהראו את האחריות של תקציב דו שנתי קשיח לגרעון שנוצר בשנת התקציב השנייה. אם אפילו כלכלית זה לא עובד אז למה אנחנו ממשיכים לעשות את זה?

רק מילה טובה

"בד בבד ל"קיצוצים המוגדרים", יהיו קיצוצים מזן אחר. ראשית, הוחלט כהחלטה אסטרטגית שלא יהיו קיצוצים רוחביים (פלאט). הקיצוצים הלא תמטיים יגיעו מסריקה של כלל סעיפי התקציב, שמכלילים 340 מיליארד שקלים" גלובס

אבל לא יותר מאחת.

אין לי הרבה מילים טובות לאמר על אנשי האוצר, אבל שמגיע אז מגיע. אם אכן האוצר מפסיק את שיטת הקיצוצים הרוחביים (פלאט) זהו צעד (קטן) בכיוון הנכון. מיליארדים שמקוצצים בקיצוץ רוחבי לא תמיד חושפים את סדרי העדיפויות של המדינה. מיליארדים שמקוצצים בכמה נושאים גדולים מורגשים מאוד ומבהירים מה סדר העדיפויות האמיתי של המדינה, גם זה משהו.

כל השאר

לא כתבתי כאן על שאר הפוטיפורים, הסוכריות והעיזים של התוכניות האלו, חלקן עיזים כמו ביטול זכות השביתה במגזר הציבורי שיעלמו בהמשך, חלקן גזרות נוראות שישארו. לרבות מהן אין שום קשר לגרעון אלא רק לניצול הזדמנות באוצר ואצל אורי יוגב ונתניהו. זה לא מינורי, עוד רגע נמצא המון מהן בחוק ההסדרים, שלשמחתי, בשנים האחרונות קצת יותר חשוף לציבור (הרבה בזכות שלי יחימוביץ שפרסמה אותו פעם אחר פעם). אלו ידרשו התייחסות נוספת בהמשך.

צנע

מעבר לזה שמדובר בערימת השקרים הרגילה של דוברות האוצר, יש קושי כלכלי מהותי עם "התוכנית" הזו, הקושי הוא שסביר שהיא תעמיק את הגרעון בתקציב. עובדי מעמד הביניים, אלו ששכרם נדפק ונשחק יוכלו לקנות פחות עם שחיקת השכר ובכך יתרמו לשרשרת דפלציונית שתגרור בתורה עוד פשיטות רגל ואבטלה, פחות הכנסות ממס וחוזר חלילה. היוונים חוו כבר את האפקט הנורא הזה על גבם. גם כלכלני קרן המטבע העולמית מתחילים להודות (במה שכלכלני מאקרו יודעים מאז קיינס) שלצנע יש השפעה כלכלית הרסנית (אפשר לקרוא יותר על זה כאן).

קיצוץ בתקציב פוגע בצמיחה במשק יותר מאשר העריכו עד כה

השפעת הקיצוץ בתקציב על הצמיחה ע"פ קרן המטבע (המקור מכלכליסט)

כלומר שאם התוכנית הזו אנחנו יכולים להיות בטוחים שעוד רגע קט תופעל עוד תוכניח חירום ועוד קיצוץ, כמו שזאת מקורה גם בהעלאות המיסים הרגרסיביות של הסיבוב הקודם ב2012.

אם זו אכן התוכנית שתאושר ותופעל, זו תהיה הכרזת מלחמה מחודשת של ממשלת נתניהו על החלשים ומעמד הביניים, המשך התרופה שלא עובדת שמשרד האוצר מלעיט אותנו שנים. כמו שאתם בטח זוכרים מהקיץ הקודם: שהממשלה נגד העם, העם נגד הממשלה. נפגש ברחובות

#j14

2 מחשבות על “תוכנית האוצר לקיצוץ – עוד מהתרופה שלא עובדת

  1. erez raviv (@erez_raviv)

    פוסט מוצלח, הרבה שגיאות פיסוק וכתיב יחסית.

    לגבי התוכן:
    באוצר טוענים, בניגוד אליך, ומפמפמים כבר זמן רב, שרוב הטבת המס מקרנות ההשתלמות הולכת לעשירונים העליונים ולא למעמד הביניים. האם יש מקור שמפלח את המעמד של החוסכים בקרנות ההשתלמות ומתוכו לחשב למי מועיל הפטור ?
    לחילופין, מדוע להיגרר לתוך הנתיבים המסובכים של הגנה על פטור ממס הון (קרן השתלמות), כי הוא לכאורה של עובדים, שהם אולי דווקא עשירים, ואולי דווקא ממש לא, כאשר כל המיסוי בארץ הינו לפי סוג הכנסה, ולא לצדד במס אמת פשוט – על כל ההכנסה, ללא תלות במקורה ומס רכוש, מגודל רכוש מסויים ומעלה ?

    1. alonnisser מאת

      לגבי פיסוק וכתיב, מוזמן לשלוח לי בפרטי הגהה. מי שלא עושה לא טועה וכו'

      עניינית:
      א. ככלל אני נוטה לראות את האוצר כמקור מידע לא אמין (שלא לומר שקרנים סדרתיים בעניינים האלו
      ב. קישרתי בפוסט לכתבה בכלכליסט שמציגה את הפילוח, לטובת הקוראים שאינם חדי עין הנה שוב: http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3594753,00.html, גם לפי אמדני (שימוש מעניין במילה שרומז שמדובר בניחוש ספוקלטיבי, שהם יודעים הם אומרים) משרד האוצר שמוצגים בכתבה, אולי חצי מההטבה הולכת לשני העשירונים העליונים
      ג. שני העשירונים העליונים כוללים הרבה מאוד עובדים מבוססים, נכון בקצה של העשירון יש את המאיון, האלפיון וכו'. אבל בישראל הענייה של 2013 מספיק להיות עובד עם שכר גבוה יחסית (הייטקיסט עם ותק, עובד ותיק בחברת החשמל, מקורות, נמלים וכו') בשביל להגיע לעשירון העליון, בטח לתשיעי. המאיון והאלפיון ובכלל מי שאינם עובדים שכירים לא נוטים לחסוך בקרנות השתלמות, להם יש כלים אחרים.. מדובר בהטבה לעובדים

      ד. וכדאי גם לזכור, ההטבה הזו נולדה ממשא ומתן שבו הממשלה במקום לתת העלאת שכר נתנה את ההטבה הזו, הביטול שלה לא שונה מקיצוץ בשכר בדיעבד אחרי הסכם.

      ה. גם כלכלית יש כאן שטות: מדינת ישראל חיסכה בשנים האחרונות את מסלולי החסכון לטווח בינוני של מעמד הביניים, קודם כל קופות הגמל שמוטל עכשיו קנס כבד על משיכה לפני פנסיה ועכשיו עובדים על קרנות ההשתלמות. המשמעות היא שלא משאירים כלי חסכון מוצלח (יש בבנקים בתשואה נמוכה, עלויות גבוהות ועם מס) למעמד הביניים ובכך מעודדים אותו לצריכה עכשיו של ההכנסה העודפת למי שיש במקום לחסכון לעתיד

      ג.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s