הערות על "הפתעת הגרעון"

הפתעה? לא הפתעה? היה או לא היה? כמה הערות על "הפתעת הגרעון".

surprise

ביום ראשון 13.1 קמנו מופתעים. כותרות העיתונים זעקו על 39 מיליארד ש"ח חסרים, על גרעון "ענק" בתקציב המדינה של 4.2% אחוזי תוצר. העיתונים התמלאו בידיעות על קיצוצי ענק צפויים ועל בזבוזי מיליארדים. אפילו במשרד האוצר, יורים ובוכים, מכים על חטא היוהרה שלהם (לכאורה, לכאורה) ועל הטעות הנוראה שטעו. פתאום הנושא של מערכת הבחירות נהיה "הכלכלה" (באסה ציפי). אבל מה הסיפור? איך פתאום התגלה בור אדיר כזה? האם זה באמת בור "ענק" והאם זו בכלל הפתעה? המממ.. החלטתי להקדיש כמה דקות לבירור הנושא.

היה או לא היה

הפרסום על הגרעון, כאמור מקודם, היה ב – 13.1. יש כאן משהו מוזר, כי בישראל מדווחים לרשות המיסים על המע"מ (לחודשיים) ועל מס הכנסה (חודש ומעלה) ב15 לחודש. כלומר ב13 לחודש לא היה במשרד האוצר שום מידע חדש שלא היה אצלם כבר לפני חודש, אלא אם המציאו שם מכונת זמן. יותר מזה, זה גם ב-15 זה רק הדיווח הראשוני. סכומים נוספים ומשמעותיים מאוד בתשלומי מס הכנסה, גם האישיים אבל בטח של מס חברות, נעשים עוד אח"כ. רק שמתבררים שיעורי הרווח/הפסד (במקרה הטוב בסוף הרבעון הראשון ל2013) של הפירמות. אז מאיפה הגיע התיקון למטה בהכנסות דווקא ב-13 בינואר?

אחוזי תוצר, אחוזי תוצר

במחאת 2011 למדתי שגרעון מדינה מחשבים בכלל באחוזים מהתוצר הלאומי המקומי (או הגולמי, תלוי מה רוצים להראות). כלומר אותו היקף כספי של גרעון בדיוק אפשר להציג כגרעון של 2.5% או 4.2% תלוי בגודל התמ"ג.  אם תחשבו על זה רגע, זה די הגיוני. גרעון גדול לישראל הקטנה יהיה גרעון קטנטן במונחים של ארה"ב או גרמניה.  אז מה התמ"ג לשנת 2012? אף אחד עוד לא יודע. הלמ"ס עוד לא פרסמו נתון ואני מניח שיקח עוד כמה חודשים עד שיהיה כזה. ובכלל הנושא של הגרעון כאחוז תוצר, צריך לומר, הוא לא בדיוק מדע מדוייק. כמעט כל שנה בעשור האחרון, משרד האוצר "פספס" למטה משמעותית ביעד הגרעון. המשמעות של הפספוסים: שתקציב המדינה קוצץ הרבה מעבר להחלטת הממשלה. ולפחות חלק  מ"פספוסי" האוצר היו בגלל האפקט הזה. קודם חישבו סכום גרעון לפי שיעור תמ"ג מסויים, קיצצו בתקציב ובפועל התברר שהתמ"ג היה גבוה יותר ומכאן אחוז הגרעון – נמוך יותר.

אז אם לא ברור על בסיס איזה נתוני הכנסות ו/או הוצאות חושבה בכלל "הפתעת ינואר" ולא ברור מול איזה אחוז תוצר חושבו, אז על מה אנחנו מדברים בכלל? הפתעה או אולי ספין? ואם ספין אז של מי? לי לפחות זה לא ברור, אבל בטוח שקשה להאמין למספרים שרצים כאן.

התכווצות

אבל יש משהו שכן נראה לי ברור ובזה דווקא סביר שאנשי האוצר צודקים, סביר שההכנסות המדינה ממיסים יקטנו (או ליתר דיוק – שהכלכלה ששיעור ההכנסות ממיסים נגזר ממנה, לא תגדל כמו שהיא יכולה וצריכה). הן יקטנו, למרות העלאות המעמ ושאר המיסוי העקיף, כי המשק הישראלי מאט וחלקים גדולים ממנו כבר שקועים במיתון שמוסווה עדיין ע"י הפריחה של סקטורים קטנים יחד עם בועה פיננסית.

גם הגרעון יגדל, הוא יגדל למרות הקיצוצים בתקציב, בדיוק כמו שכבר גילו בספרד, יוון, פורטוגל ואירלנד.  מדינות שהואכלו בתרופת הצנע הזו ואז גילו לתדהמתם שהגרעון התקציבי גדל דווקא אחרי כל קיצוץ אדיר נוסף בהוצאות המדינה. הוא יגדל כי הקיצוצים האלו הן ההפך ממה שכלכלה ממותנת צריכה.  כפי שכלכלני קרן המטבע "גילו" לתדהמתם (או לפחות לתדהמת עיתונאי החצר הישראליים) – המכפיל הקיינסיאני חי וקיים. קיצוץ בתקציב, העלאות מחירים, והעלאת מיסים רגרסיבית מורידים את ההכנסה הפנוייה ומכאן את ההוצאה במשק. וכשאנשים לא קונים, המשק שוקע. המשק שוקע והכנסות המס קטנות. ההכנסות קטנות והגרעון גדל.

אז איך יפסק מעגל האימה?

אם אני פוסל את האפשרות שמדובר רק בספין (אוצר? לשכה?) להדחת שטייניץ, רגע אחרי הבחירות, כי זה אוברקיל עם סיכויים לרסיסים וריבוי נפגעים. ואם הדגמתי שבוודאי שלא מדובר בנתונים שהם 20 טון בטון יצוק (נקודות למי שמזהה את הרפרנס בלי האינטרנט). נותרת השאלה מה מטרת הספין הזה. האמת היא שאינני יודע. אני מניח שהמטרות הן "על השולחן", הספין כאן הוא להפוך סיבה ומסובב. אני חושש שהאמת היא שה"גרעון המפתיע" הוא לא סיבת הקיצוץ.  הקיצוץ: משמע המשך תהליך החלוקה מחדש מהחלשים ומעמד הביניים לאלפיון , הקיצוץ הוא מטרת הספין הזה.  "הפתעת ינואר" היא רק תירוץ.

3 מחשבות על “הערות על "הפתעת הגרעון"

  1. פינגבק: תוכנית האוצר לקיצוץ – עוד מהתרופה שלא עובדת | דגל אדום

  2. erez raviv (@erez_raviv)

    הכל טוב ויפה, אבל זוית ראיה צרה מדי. בעיני רוב הסיפור של הסברה כלכלית, הוא לתרגם משוואות ומושגים מסובכים, משולשי משתנים (למשל: חברות, ממשלה, ציבור; או תקציב,גירעון,ציבור), לראיה פשוטה וברורה יותר – בעד עשירים, בעד עניים.
    ראה בתגובתי כאן: http://amsterdamski.com/2023/
    והצעות פרוגרסיביות מפורטות "ניטרליות" כביכול אצל יעקוב שיינין ותמר בן יוסף.
    בקיצור, התמודדת עם ניפוח הגדול של הגירעון, אבל לא האקסיומה העיתונאית – מדוע בכלל צריך לסגור אותו ?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s