אלו לא המתנחלים טמבל

פוסט שאני מניח שהרבה מהקוראים שלי לא יאהבו.

 אקדים ואומר: הפוסט הזה הוא לא בעד מפעל ההתנחלויות, או בעד ציבור המתנחלים. אני חושב שמפעל ההתנחלויות בהצלחתו העצומה הפך להיות סכנה קיומית לעתיד מדינת ישראל ולחלום הציוני בכלל על מדינה יהודית דמוקרטית. אני חושב שהפעולה הנחושה, העיקשת והמתוחכמת של המתנחלים (וכוונתי לגרעינים הקשים, לא למתנחלי "איכות חיים") יצרה מציאות חדשה ומסוכנת שעליה חובה עלינו להתמודד ובהקדם. הפוסט הזה גם לא עוסק באפולוגטיקה של "מי התנחל קודם" ואם השמאל ההיסטורי אחראי או לא על הפרוייקט ההרסני הזה. הפוסט הזה עוסק בטענה שתקציבי מפעל ההתנחלויות הם החסרים לקיומה של מדינת הרווחה הישראלית וכי מימושו  של צדק חברתי בישראל היא הפסקת תקצוב ההתנחלויות.

"כסף לשכונות ולא להתנחלויות", חזרנו וקראנו בהפגנות שמאל בעשורים האחרונים.  לא רק מרץ וחבורת שוקן שטרסלר חוזרים וטוענים את זה, גם פרץ ולבני (מהימין החברתי המובהק ונערת אוצר בעברה) מתבטאים כך. שבוע אחר שבוע תוקפים הכתבתולים של שוקן (אורי משגב כמוצג אופייני) את שלי יחימוביץ על הסירוב שלה לקבל את המשוואה הזו. אז בואו ננסה לברר האם יש במשוואה ממש, האמנם מחיר ההתנחלויות הוא מדינת הרווחה הישראלית ובלי קיצוץ בהתנחלויות אי אפשר להשיבה (מבחינה כלכלית)?

אז כמה בכלל זה עלה? עולה?  קשה לומר, אין נתון מובהק שקובע מהו המספר הזה. רוב החישובים נועדו לשרת תיזה וקשה לראות אותם כאמינים. יתר על כן, יש כמה בעיות יסודיות עם כל החישובים שאני מכיר (גם הדוגמא הזו של מישהו שהוא דווקא רציני בד"כ נגועה בדיוק בנקודות הבאות):

א. הם מחשבים כעלות גם "אי הכנסות", למשל הנחה במחיר הקרקע לעומת ערים בישראל (כך למשל בדו"ח בצלם המצוטט כאן). "למה וילה בשטחים עולה פחות מדירת 3 חדרים בגבולות המדינה" , הרבה מההסבר הוא מחיר הקרקע המוזל. אבל הטיעון הזה שגוי מיסודו, גם מהזווית של כלכלת השוק הקפיטליסטית קרקע בהתנחלויות שכרוכה בחיים מבודדים, עם רמת סיכון גבוהה יחסית ורמת נגישות נמוכה לתשתיות ושירותים מסחריים וציבוריים (להוציא מערכת חינוך מפותחת) תהיה בעלות נמוכה יחסית לקרקע בפרבר של גוש דן. אבל חשוב מזה, כסוציאליסט דמוקרט אני לא חושב שהמדינה צריכה למכור נדלן. להפך שיטת ההקצאה נכונה יותר בעיני גם למדינת ישראל. קיומה רק בארץ המתנחלים הוא עוול, אבל אי אפשר לספור אותו בתור "מחיר ההתנחלויות".

ב. הם מחשבים גם את העלות של הכיבוש הצבאי. גם הנתון הזה משוער במקרה הטוב ומומצא במקרה הנפוץ. בעיקר, לאף אחד אין מושג אם זה הרבה או מעט ואם לא היינו אפילו סנטימטר מעבר לקו הירוק זה היה עולה פחות. צה"ל היה משלם משכורות לפחות חיילים? מחזיק פחות בסיסים? שבע החטיבות שמנופפים בהם לא היו נחוצות? (סביר שפחות) אף אחד לא בטוח. אנחנו כן יודעים שהמעבר להגנה מבוססת גבול (נוסח גדר הגבול בעזה.לבנון או חומת ההפרדה) כרוך גם בהוצאות גדולות על טכנולוגיה מתוחכמת שוטפת. הפעלה יקרה להחריד של חיל האוויר (מישהו פעם אמר לי ששעת טיסה של f16 עולה כמו הסעה של כמה חטיבות מילואים באוטובוסים, לא בדקתי אבל לא נשמע לי מופרך) מהסוג שאנחנו רואים מול עזה ולבנון וכוחות ממונעים ומשוריינים על הגדר.  אין לי מושג אם זה יותר זול או יותר יקר, מניח שלאף אחד אין מושג ובכל מקרה היה צריך לחשב רק את ההוצאה הצבאית העודפת אם יש כזו.

ג. בעיקר הם שגויים כי הם כוללים את מלוא העלות לנפש: (זה נכון יותר על הסיקור העיתונאי ופחות על המסמכים הכלכליים יותר, סבירסקי למשל לא נופל בזה) הרי גם מתנחל שיחזור מחר למדינת ישראל יקבל סל שירותים מסויים ולסל הזה תהיה עלות. אם כבר רוצים לדבר על כסף לשכונות ולא להתנחלויות צריך לדבר על ההוצאה העודפת לנפש בארץ המתנחלים מול הוצאה מקבילה לנפש במדינת ישראל (ואם רוצים להיות הוגנים בהשוואה הוצאה של המדינה לנפש בישובים קטנים, שכמעט תמיד היא גבוהה יחסית לערים גדולות וצפופות).

ד. הם מערבבים השקעה בתשתית אזרחית ברת קיימא עם שאר ההוצאה: למשל מדברים הרבה על ההשקעה הענקית (ומעצבנת) בכבישי הגדה, 10 מיליארד ש"ח ע"פ מוסי רז. הוצאה שהיא בלי ספק גדולה פר מספר המכוניות הישראליות שנוסעות שם וע"פ הפרמטר הקודם שלי היא ברובה הוצאה עודפת לנפש (שכן לא היו מוציאים את ההוצאה הזו אם המתנחלים לא היו שם). אבל מבחינתי, ביום שאחרי סיום השליטה הישראלית בגדה זוהי השקעה בתשתיות המדינה הפלסטינית העתידית, זה לא כסף שהולך לאיבוד, הוא רק יעבור צד. יש משהו אירוני בזה שכבישי המחסומים והההפרדה כמו גם בתי הספר והאולפנות של יהודה ושומרון יהפכו להיות מתנת הלידה של המדינה הפלסטינית.

ה. עלויות מיתון כתוצאה מאינתפדה: אין ספק שיש עלויות מיתון כתוצאה מהאינתיפדות, אבל אנחנו מדברים על עצם ההשקעה בהתנחלויות שהיא מה שיוצאים מולו, לא על עצם השליטה הישראלית ביהודה ושומרון. ועל זה הדיון החמור בעיני אינו הכלכלי, הנזק החברתי, מדיני, ציוני שנגרם מהשליטה המתמשכת שלנו בעם אחר עומד בפני עצמו, מבלי לכמת אותו לכסף. ההפך הכימות שלו לכסף מסוכן, אולי פתאום יצא שכדאי כלכלית להמשיך את הפרוייקט הזה? לטעמי ממש לא..  חוץ מזה, אף אחד לא יודע האם האינתיפדה גרמה למיתון או שזה צירוף מקרים, מה שמניע את המשק הישראלי היום (גם אם אני לא מת על זה) זה ההייטק והוא היה מושפע הרבה יותר מהמיתון בתקופה המקבילה בארה"ב.

ו. פגיעה במעמד הנמוך בישראל כתוצאה מתחרות עם עובדים פלסטינים זולים. זה נזק אמיתי  של אופן השילוב הכלכלי בין יהודה ושומרון לישראל. דווקא כלכלנים מהשמאל נוטים לציין כניסת הפועלים הפלסטינים כעניין רצוי, כשסתום בטיחות כלכלי לפלסטינים ומקור הכנסה חשוב, תוך התעלמות אופיינית מהמחיר שמשלמים העניים. אבל זה לא קשור למפעל ההתנחלויות. להפך, אני יכול לדמות בעיני רוחי תסריט שבו אין "כסף להתנחלויות" כי אנחנו כבר לא יושבים ביהודה ושומרון אבל פועלים פלסטינים זולים מנוצלים בישראל השכנה ושוחרת השלום. לצערי, כן לצערי.

כלכלי, כלכלי יותר: יש עוד פרמטר כלכלי חשוב שפיספסנו עד עכשיו בדיון שלנו. יש עוד אפקט לאותה הוצאה עודפת לנפש, כולל ההשקעה בתשתית אזרחית ברת קיימא, אפקט שכל מי שמכיר כלכלה קיינסיאנית מכיר, אפקט "המכפיל". בתיאור הציורי של מיינרד קיינס קשישא "גם מי ששובר חלון מייצר עבודה והכנסה לזגג".  כלומר גם אותה הוצאה נוספת בשטחים יוצאת כנראה בחלקה הלא קטן בכלכלה הישראלית ומייצרת בתורה עוד הכנסות ופעילות כלכלית שלאו דווקא נמצאת בארץ המתנחלים (די סביר שלא, אבל בשביל לתקף אצטרך יותר ממסגרת המקום פה). המתנחלים בפרט מתאפיינים כקהל שפחות נוסע לחול וקונה מוצרי צריכה מחו"ל אלא יותר מישראל ומכאן ש"המכפיל" כאן כלפי הכלכלה הישראלית הוא גבוה יותר. זה ההפך מכלכלת ה"טפטוף למטה" א – לה שטייניץ,  פישר ונתניהו שבה נותנים כסף לעשירים כדי שאולי "יטפטף" על הראש שלנו (לא זה לא גשם הנוזל הצהוב הזה שהם "מטפטפים" עלינו), ככל שנפנה יותר הכנסה פנויה לציבור רחב יותר ונמוך הכנסות כך המכפיל יגדל. האם זה חייב להיות בארץ המתנחלים? ממש לא, זה די מכעיס אותי שזה המצב, אבל בחישוב הנזק הכלכלי של מפעל ההתנחלויות צריך לקזז את הבוסט הזה לכלכלת ישראל. מכאן שיש לחשב כנזק רק את ההוצאה העודפת לנפש בניכוי התועלת שנגרמה לכלכלת ישראל (כולל בהכנסות המס, אבל גם בהכנסות היחידים שאינם מארץ המתנחלים).

סטייה קטנה הצידה: אבל גם את כל מה שאמרתי עד עכשיו צריך לסייג. האמנם ההוצאה העודפת לנפש היא הסכום שאנחנו מחפשים? מחיר ההתנחלויות והסיבה "שאין כסף לשכונות"? והתשובה הלא פשוטה היא לא, ממש לא. אבל בשביל להבין את הויכוח צריך לחזור רגע אל המשוואה התקציבית הנאו ליברלית: המשוואה קובעת גודל תקציב מדינה קשיח (והולך וקטן) ומכאן שכל תוספת בצד אחד צריכה להגרע בצד אחר, וכל הגורע הרי זה משובח: תוספת לאחיות ע"ח קיצוץ רוחבי, תוספת לחינוך ע"ח הרווחה. תוספת לרווחה ע"ח ציוד למילואמניקים וחוזר חלילה, חד גדיא חד גדיא .

המשוואה היא הקומון סנס של משרד האוצר מימי הורביץ/ארידור, של שטרסלר על דורות תלמידיו במרקר וגם של נגידי בנק ישראל בדור האחרון. המשוואה היא אבן הפינה שלהם. הם מאיימים עלינו שאם נגדיל את התקציב נשקע בחובות כמו יוון/ארגנטינה/ארהב/ספרד/איטליה (החלף בתקופה ובדימוי המתאים ברמת ההפחדה הרצויה) ועל כן יש לשמור על המשוואה: כל שקל שיתווסף בצד אחד יופחת שקל בצד השני. כך מתוחזקת המלחמה המתמדת בציבור הישראלי, אלו נגד אלו, חרדים נגד חופשיים, שכונות נגד התנחלויות, אחיות נגד רופאים נגד מורים נגד הייטקיסטים נגד.. .

האמת היא שהמשוואה הזו נכונה רק במקרה כלכלי פרטי של תעסוקה מלאה ו/או בתנאים מסויימים של ניהול המערכת הפיננסית. בתנאים אחרים, בפרט בזמן מיתון, קיצוץ התקציב ואיזונו הקדוש גורמים לנזק בל ישוער לכלכלה (מתי שהוא אכתוב על זה פוסט מפורט, אבל בינתיים מפנה אותכם להסבר כמעט שבועי של קרוגמן בניו יורק טיימס, או ל"כלכלת התעסוקה" שיצא בהוצאות דרור לנפש מחדש לפני שנתיים). אלו תפישות מיושנות שכבר הובילו לשפל הגדול ונזרקו לפח אחריו. הן תוחזקו ע"י כלכלנים ימנים כהאייק ופרידמן (שיעץ גם לדיקטטורה הימנית בצ'ילה וגם לתוכנית הכלכלית של 85 כאן) ומוחזרו לשיח הפופלארי ע"י רייגן ותאצ'ר.

למה זה לא קומון סנס בציבור ובעיתונות אלא ההפך (על האיזון התקציבי הקדוש)? כי אנחנו חיים בימי הביניים האפלים של המאקרו כלכלה (תודה לקרוגמן על האבחנה).

ועוד בעיה, לא קטנה, עם תיזת "כסף לשכונות ולא להתנחלויות", שכן המשך משטר ההתנחלויות (שסיומו המיידי כרגע לא על הפרק) נתפש אם כך, גם בשמאל, כמצדיק אוטומטית את "אין כסף לשכונות", את המשך ייבוש מדינת הרווחה.כאמור בשורות הקודמות, הקשר הזה  הוא לא הכרחי או אמיתי וכדאי להפסיק לטפח אותו.

כן, אפשר להחליט לייבש תקציבית את ההתנחלויות כדי להקשות על המתנחלים את החיים שם, ספק אם זה מה שיוציא אותם משם. לא אצטער על סיום האפיזודה ההיסטורית של ארץ המתנחלים, סיום שאני מאמין שבוא יבוא מטעמי ריאל-פוליטיק של הקיום כאן. אבל בואו לא ננופף בדגלי האוצר הנאו ליברליים בשביל זה. לא רק שזה לא נכון, זה גם גול עצמי ומתכון לאכזבת ענק (שאותה כבר חוו העניים בגלי הפיטורים שאחרי הסכמי השלום בשנות ה90 ומעבר מפעלי ייצור לירדן) ארוכת שנים בציבור מהשמאל.

והערה על הדיאלקטיקה של כשל השיוויון.

במאמר מרתק בשם "הדיאלקטיקה של כשל השיוויון" שעובר הרבה בחוגים שאני מסתובב בהם טוען ד"ר דני גוטווין  (אונ' חיפה) שחלק ממה שאפשר לימין לפרק את מדינת הרווחה הישראלית היה הקמתה של מדינת רווחה אלטרנטיבית מעבר לקו הירוק. כך רוככה הפגיעה במעמדות הנפגעים מחיסול מדינת הרווחה הישראלית ע"י הזמנתם למדינת הרווחה שמעבר לקו הירוק. אני לא חושב שהחלק הזה של התיזה עדיין תקף: ארץ המתנחלים לא זוכה היום להגירה גדולה מהפריפריה החברתית של ישראל, אם כבר אנחנו רואים גרעיני מתנחלים משם שבאים ללוד, לירוחם, לאופקים, למצפה רמון וליפו. ואם כן, הפתרון הוא הקמה מחדש של מדינת הרווחה הישראלית (שמיקומה אטרקטיבי יותר), לא חיסולה גם מעבר לקו הירוק.

2 מחשבות על “אלו לא המתנחלים טמבל

  1. פינגבק: ההסתה נגד העבודה המאורגנת נמשכת | דגל אדום

  2. דורון

    אם כבר לדקדק, מההוצאה העודפת לנפש צריך להפחית את התועלת הכלכלית העודפת מקיום ההתנחלויות – הרי אם יעברו המתנחלים בחזרה לארץ לא יפסקו המיסים שהם משלמים (אדרבא, סביר שרבים יעברו מאזורי עדיפות לישובים חסרי הטבות) וגם לא הוצאותיהם על עסקים ישראליים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s