כולם מדברים על עמלות

(אך אחד לא מדבר על מימון או על עובדים) פוסט ארוך וכלכלי למדי

bank

שוב עוסקים במדורי הכלכלה בעמלות הבנקים. תמה חוזרת בשנים האחרונות.

עם פרסום הדוחות הכספיים של הבנקים מתחילה מקהלת העיסוק בעמלות הבנקים. ראשונים פורצי מדורי הכלכלה ומשתלחים בעמלות הבנקים, יש גם מי שמעז וקורא לציבור להשקיע את כספו באמצעות בתי השקעות פרטיים שלוקחים פחות עמלות, לנהל מו"מ וכו'. אחריהם מצטרפים חברי הכנסת ומציעים הצעות חוק בנושא, שאותם בד"כ יעלימו מאוחר יותר בדיל שקט בין ראש ועדת הכלכלה לאיגוד הבנקים (שבראשו עומד משה פרל,עיתונאי לשעבר).לפעמים גם בנק ישראל קופץ לקלחת וסטנלי פישר מתבטא בזהירות נגד עמלות היתר המופרזות והמורכבות. הוא קורא לעידוד התחרות בין הבנקים בנושא ומזהיר שאם לא..

ולא, לא שעמלות זה לא חשוב וכו', אבל מדובר בהתעלמות, אעיז לשער שמכוונת, ממכונת הכסף הגדול של הבנקים. כסף גדול שמקהלת גינוי העמלה (גם ללא הישג ממשי) עוזרת להעלים.  בואו ונסביר רגע :

לבנק, כל בנק, יש שני סוגי רווח מרכזיים מהפעילות הבנקאית שלו: עמלות – כלומר כסף שהבנק לוקח בגין ביצוע פעולה והכנסות מימון – כלומר ריבית שהבנק לוקח מכם. בעצם הכנסות מימון הן מהמרווח בין הריבית שהוא משלם לכם על פקדונות לריבית שהוא לוקח מכם ומאחרים על אשראי.

בכלל, כלכלנים לא אוהבים עמלות בנקים כי הן לא שקופות בשוק וכי אפשר לטעון שהעלות השולית של מרביתן לבנק  היא אפס. כלומר שהבנק לא חוסך שקל אם אני לא אפקיד את המזומן הזה וזה נכון, (בגדול). עדיין הבנק מרוויח כאן יפה, אז למה כתבתי שהעמלות זה לא העניין?

בין השאר כי לאו דווקא מדובר פה על העמלות שאתם משלמים, כן, גם אתם משלמים עמלות מיותרות, מטופשות ולפעמים הזויות, אבל לא במקרה הדוגמא הקבועה במדורי הכלכלה היא לעמלות השקעה, מסחר בניירות ערך, מטבע זר וכו'. משהו שמרבית הישראלים לא ממש עושים. שם (ובעמלות קניית הדירה, עסקה שכנראה לא תעשו יותר מדי פעמים בחיים שלכם) הכסף הגדול של גביית העמלות. מי עוד משלם הרבה עמלות? חשבונות עסקיים (לא של כל עוסק קטן), שוב, פחות מעניין את רוב הישראלים.

(אנשים שאינם חובבים ניתוחים טכניים יכולים לדלג על הקטע הבא שבו אני מוכיח את הטענה הקודמת)

למי שתוהה: זו לא תיאוריה שלי , ע"פ מחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת (שאליו אתייחס עוד הרבה בהמשך) בתרשים 2 שמנתח את "תרומת מגזרי הפעילות לסעיפים בדוחות הכספיים, 2010" עולה שחלקן של הכנסות מעמלות ממגזר משקי הבית (אתם) הוא 46%, נשמע הרבה, אבל אם נחשוב רגע נזכר שמדובר על כמעט כל הלקוחות של הבנקים שנמצאים תחת הכותרת הזו "מגזר משקי הבית" (הבנקים חייבים לדווח בין השאר לפי ששה מגזרים: משקי הבית, מסחרי, בנקאות פרטית, עסקי, עסקים קטנים, ניהול פיננסי).  כלומר צריך לחלק את הכנסות הבנק מעמלות ממגזר משקי הבית להרבה יותר אנשים, מן הסתם, אותן עמלות מפורסמות כואבות הרבה יותר למיעוט האנשים הקטן שמספק 54% מהכנסות הבנקים מעמלה וזו אחת הסיבות לעיסוק היתר בהן.

(זהו – תחזרו לקרוא מכאן)

ובעיקר: כי זה לא הכסף הגדול של הבנקים, ההכנסות מהמרווחים גדולות יותר, משמעותית יותר.ע"פ ניתוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שפורסם ב25.3.12 הבנקים (מכאן והלאה המוני "הבנקים" מתייחס לחמשת הקבוצות הבנקאיות הישראליות הגדולות : לאומי, פועלים,דיסקונט,בינלאומי, מזרחי)  הרוויחו מפעולות מימון ב2010 (כלומר ללא העמלות) 25.2 מיליארד ש"ח, בעוד שעל הכנסות תפעוליות (בשפתנו: העמלות) הם הרוויחו "רק" 14.7 מיליארד ש"ח. כלומר 61% מהרווח הרגיל של הבנקים הוא מפעולות מימון. אז למה אנחנו שומעים על זה כל כך מעט?

הריביות גם הרבה יותר משפיעות על החיים שלנו. איך בדיוק? קודם כל במקום הכי כואב שלנו, בעלות של המינוס. בעלות הלוואה על האוטו (אם לקחתי מבנק ולא מחברת מימון, שגם היא בתורה מלווה קצת יותר בזול מבנק) וכמובן בריביות המשכנתא לשלושים שנה שאוכלות לכם את הראש.

מי משלם? הכי גרוע שמי שבכלל משלם את ריביות העתק האלו הם לא המגה עשירים.. להפך המימון שלהם זול למדי. את אשראי החנק משלמים בהלוואות הקטנות והמרושעות "לסגירת המינוס", במימון ביניים בריבית בלתי אפשרית לעסקים קטנים, בריבית הנשך על האוברדרפט ועל חריגה ממנו (למי שמצליח לחרוג ממנו).

לא מאמינים? כך מלמדים אותנו הנתונים באתר בנק ישראל – המפקח על הבנקים שמפרסם כל חודש דו"ח העלות האפקטיבית הממוצעת של אשראי לא צמוד. בדו"ח מתברר למשל כי באוקטובר 2012 עמדה ריבית הפריים (ריבית הייחוס הבסיסית) ע"ס 3.75% והריבית על עו"ש ומינוסים – 10.15% (פריים +6.4%!) בעוד שהריבית על מה שמכונה "אשראי אחר" עמדה על חצי – 5.02%! מה כולל אשראי אחר (חוץ מממשכנתאות – שהוא שוק תחרותי יחסית גם לציבור)? את ההלוואות לנוחי ותשובה ובכלל אשראי עסקי (גם לגיטימי..). כלומר אנחנו אלו שמסבסדים בריבית נשך את האשראי שלהם.

איך אנחנו ביחס לעולם? כמו במרבית הפרמטרים הנוגעים לרווחת הציבור, גם כאן מצבנו רע. מרווחי הריבית הממוצעים בישראל ע"פ חישוב הבנק העולמי , גבוהים בממוצע ב0.56%, לא הרבה? בחישוב של מרכז המידע והמחקר מדובר ב 4.3 מיליארד ש"ח.. . יותר מזה, ההשוואה הזו מטעה, בין השאר מכיוון שבמגזרים מסויימים המצב גרוע בהרבה. למשל  ריבית לטווח קצר (כלומר הריבית על האובר)  – שם משתוללים מרווחים של 9 ו10% בין הריבית על הפלוס (ריבית שכמעט לא קיימת לאדם הפשוט) לריבית על המינוס. גם בכלל שהשוואה מכלילה יחד מגזרים עסקיים ומשקי בית.. וכאמור משקי הבית מסבסדים את האשראי העסקי.

כולם מדברים על עמלות! במחקר המצוטט נטען (מפי פרופסור בן בסט) כי יש אפקט "כלים שלובים" בין העמלות לריבית (כמובן במציאות שבה מסרבים לנהל רגולציה על הרווחים האדירים המופרכים של הבנקים).  כלומר, שלחץ רגולטורי וציבורי שגורם להפחתת גובה העמלות (שכאמור, כואב משמעותית למגזר קטן בהרבה) מתרגם גם לעלייה מקבילה בהכנסות ממרווחי האשראי. בין השורות המחקר מרמז כי הפרסום המתמיד על עמלות הבנקים למעטים עולה בהתייקרות מרווחי האשראי שכואבים למרבית הציבור. 

הבנקים הם הליבה של מערכת כלכלית מודרנית. הם הלב שאמור להזרים ולתזמן את המערכת הכלכלית, להפגיש בין קונים ומוכרים מרצון, לדאוג שכספי החסכונות לא יצרו דפלציה אלא צמיחה וכו'. אבל השילוב בין בנקים פרטיים (או בהתנהלות סמי פרטית כמו לאומי) שהאינטרס העליון שלהם הוא מקסום רווח קצר טווח יחד עם אידיאולוגיה של אי התערבות ממשלתית (שמשמעותה התערבות לצד החזקים) מחד ומנטרה של שמירה על "יציבות הבנקים" מאידך הוא שילוב קטלני. קטלני לאזרחית ולצרכן הישראלי, קטלני גם לכלכלה הישראלית.

איך זה נגמר? בסוף כולם יודעים, כולם יודעים.

שלוש הערות:

1. כרמל שאמה והנגיד: מודה שהופתעתי בנוגע לכרמל שאמה, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת היוצאת. זכרתי את חוק העמלות שלו, שכמוסבר ארוכות למעלה לא ממש משרת אותנו אבל גיליתי גם התבטאויות מעניינות שלו גם בנוגע למרווחים, לעלויות הריבית הגבוהות ולבעיית הרגולציה המובנית של בנק ישראל, שדואג ליציבות הבנקים על חשבון הלקוחות שסובלים מהריביות. בסרטון הוא חושף את החקיקה שמוטת דיווח על העמלות אבל מעלימה את סיפור הריבית וזה חשוב.

הוא גם סייע בהעברת חקיקת מיסוי הגז (שאמנם נתנה הרבה לתשובה ושות, אבל לא הכל). ולא, אני ממש לא שוכח ולא סולח על ההמעורבות האקטיבית מאוד שלו בהפרטה הגדולה בתולדות המדינה – הפרטת מקרקעי ישראל. אבל לפחות בעניין עמלות vs ריביות צריך לתת לו נקודות.

2. עסקים קטנים: בנק הפועלים וMako מבית קשת חוגגים בימים האחרונים את יום העסקים הקטנים שהם מארגנים.  מעניין שהמחקר שציטטתי למעלה אומר שהמגזר שהבנקים הכי אוכלים לו את הראש, בכל הפרמטרים, הם עסקים קטנים.   אותם עסקים קטנים עכשיו שבנק הפועלים זורק כמה שקלים לכיוונם בפרוייקט שהוא יותר פרסומת לבנק מאשר לעסקים. כמו לאומי ומיזם העמותות שלו, מומלץ לא לשתף איתו פעולה.

3. עובדי הבנקים הם מציבורי העובדים השנואים בישראל. במדורי הכלכלה שונאים אותם כי הם ועד חזק ושם שונאים ועדים חזקים.  לציבור קל לשנוא אותם כי פקיד הבנק (האטום וכו') מייצג את המערכת שדופקת אותם, שרי אריסון לא מתקשרת אלי שאני חורג מהמסגרת, מרגלית מתקשרת אלי. באותם דיווחים עיתונאים על רווחי הבנקים והעמלות נהוג לציין כמה הבנק "התייעל" – שם קוד לפיטורי עובדים וקיצץ במצבת כוח האדם שלו.

אז בואו נבהיר – שמדברים על "התייעלות" אף אחד לא מדבר על קיצוץ שכר או בונוסים לבנקאים הבכירים, שכרם ימשיך לעלות ולתפוח. הכוונה כמובן היא לפיטורי עובדים, לעתים תכופות תוך החלפתם בעובדי קבלן בשכר נמוך בהרבה. שכר שלא מאפשר לאותם עובדים להיות חלק ממעמד הביניים והופך אותם לחלק מהעניים העובדים.

חוץ מזה שכל מי שהיה בסניף בנק בשנים האחרונות (ומה לעשות, יש דברים שצריכים סניף ולא באינטרנט), גם במחלקות העסקיות, יודע שהמציאות של השירות בסניפים היא די נואשת, לצד דלפקים לא מאוישים (כי "התייעלנו") יש תורים ארוכים למעט הפקידים שיש, אלו שנאלצים במקביל לענות לטלפון כמה פעמים בזמן פגישה (וזה בעסקית.. אצל הכספרים שמשרתים את לקוחות משקי הבית זה עוד יותר גרוע), לסחוב את ארגזי הנייר מקומה לקומה וכו'. רמז: לא קוראים לזה "התייעלות", קוראים לזה זלזול בלקוחות וניצול העובדים במסווה של התייעלות.

ומתברר שגם בנקים "שהתייעלו" מאוד בשנים האחרונות לא מקצצים במה שהם גובים מהציבור.. אז למה טוב קמפיין "ההתייעלות" של מדורי הכלכלה? מתברר שיש עיתונאים שמשרתים את בעלי הבנקים באינטרס שלהם להרוויח יותר ע"ח העובדים ומשרתים את בעלי ההון בכלל בקמפיין השיסוי של עובדים אלו באלו.

ועל הקמפיין הזה, עוד אכתוב בהמשך

2 מחשבות על “כולם מדברים על עמלות

  1. פינגבק: הנגיד | דגל אדום

  2. ido

    כתבה מעולה. תודה
    מנטליות ניהול עקומה מאוד צמחה בארץ
    מדינה קטנה שכולם מכירים את כולם
    זה שאומר לך שלום ברחוב
    מתכנן איך לשתות את דמך מאחורי גבך

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s